docRELACJE JUDAIZMU DO ChRZEśCIJAństwA
download 
Reklamacja Transkrypt
RELACJE JUDAIZMU DO ChRZEśCIJAństwA
Piotr Majdanik Uniwersytet Jagielloński, Kraków RELACJE JUDAIZMU DO ChrześcijaństwA (i islamU) w ujęciu Majmonidesa Dorobek pisarski Mojżesza ben Majmona (Majmonidesa) obejmuje rozległy zakres obszarów – od nauk ścisłych poprzez filozofię aż po halachę. Składają się nań monumentalne dzieła, jak Komentarz do Miszny i Miszne tora oraz Przewodnik błądzących, ale też pojedyncze traktaty, listy i responsa. Teksty owe tworzone były w różnych miejscach i w różnych okresach życia autora oraz służyły różnym celom. Wszystkie te okoliczności sprawiają, że niektóre opinie Majmonidesa zawarte w różnych tekstach, a dotyczące poszczególnych kwestii trudno jest ze sobą pogodzić. Sytuację utrudnia fakt, że był on uczonym znanym z precyzji myślenia, zdolności porządkowania olbrzymich partii materiału oraz niezwykłej pamięci. Celem niniejszego tekstu jest przedstawienie oraz próba pogodzenia rozbieżnych zdawałoby się opinii Majmonidesa w kwestii dotyczącej jego stosunku do nowych religii monoteistycznych – islamu, a zwłaszcza chrześcijaństwa.1 W pierwszej kolejności przedstawione zostaną i przeanalizowane wypowiedzi Majmonidesa na temat chrześcijaństwa, pochodzące zarówno z jego tekstów halachicznych, jak i filozoficznych, uporządkowane w taki sposób, aby pokazać rozpiętość opinii, a nawet ich pozorną sprzeczność. Jednym z kryteriów porządkujących jest tu stosunek Majmonidesa do islamu. W drugiej części pracy podjęta zostanie próba ich syntezy na podstawie innych tekstów autora.2 Najbardziej skrajne wypowiedzi na temat nowych religii zawiera List do Jemenu, powstały w 1172 roku w odpowiedzi na przesyłane Majmonidesowi skar 1 2 W przypadku, gdy brak było polskich tłumaczeń tekstów napisanych w języku judeoarabskim, zostały przełożone lub omówione na podstawie tłumaczeń angielskojęzycznych (za wyjątkiem responsów). Teksty hebrajskie przytaczane są w oryginałach, a ich tłumaczenia podane zostały w przypisach. Odnośnie do rabinicznych dyskusji na temat chrześcijaństwa zob.: J.S. B l o c h, Israel and the Nations, Berlin–Vienna 1927; J. B e n H a r o s h, Jachasej jehudim-nochrim bi-zeman haze. Hazmanat nochrim le-wejt ha-kneset u-knesijat jehudim le-chnesijot u-misgadim [dostęp: 9.09.2011]. Dostępny w Internecie: <http://www.angelfire.com/co4/amiel/4Benharush.htm>; J. Sa c k s, A Clash of Civilizations? Judaic Sources on Co-existence in a World of Difference, London 2002. 220 Piotr Majdanik gi Żydów jemeńskich dotyczące ciężkich prześladowań ze strony muzułmanów oraz pojawiających się tam fałszywych mesjaszy.3 List Majmonidesa ma charakter apologetyczny, a jego zadaniem było nieść otuchę i nadzieję. Zarysowana w nim historiozofia jest więc mocno nacechowana okolicznościami powstania pisma. Traktuje on współczesne prześladowania i niepokoje jako „bóle porodowe” towarzyszące rychłemu przyjściu prawdziwego mesjasza. Autor omawia historię wrogości, której ofiarą padali Żydzi w ciągu wieków ze strony ludów zazdroszczących im ich statusu ludu wybranego przez Boga. Majmonides pisze tu o trzech grupach przeciwników. Pierwszymi są ci, którzy używali w stosunku do Żydów środków militarnych i zwalczali ich poprzez podbój, np. Amalekici, Babilończycy, Asyryjczycy czy Rzymianie. Druga grupa stosowała środki intelektualne, starając się słowami zasiać w umysłach Żydów wątpliwości co do prawdziwości własnej religii. Zalicza do niej Syryjczyków, Persów i Greków. Trzecia grupa oponentów stosuje obie metody łącznie, zarówno podbój, jak i kontrowersję. Należą do niej chrześcijanie i muzułmanie.4 Istota działań tej grupy zasadza się na tworzeniu nowych religii opartych na rzekomym boskim objawieniu i kwestionujących tradycję judaizmu. Powoływanie się na te objawienia ma podważyć wiarygodność objawienia mojżeszowego, na którym oparty jest judaizm, choćby ceną było nawet odrzucenie wszelkich objawionych religii. Destrukcja judaizmu jest celem nowych religii, nawet jeśli pociągałoby to za sobą autodestrukcję. Majmonides wymienia, w sposób otwarty lub bez podawania imienia, fundatorów tych religii – Jezusa z Nazaretu i Pawła z Tarsu oraz Mahometa.5 Zdaniem Majmonidesa obie religie stanowią jedynie stworzoną przez człowieka imitację judaizmu, prawdziwej religii, opartej na boskim objawieniu. Porównuje on judaizm do żywego człowieka, tamte zaś religie – do martwego posągu, który imituje jego kształty i barwę (co przypomina biblijną metaforykę konfrontującą żywego Boga z martwymi posągami). Podobieństwo jest pozorne i tylko zewnętrzne, tak jak podobieństwo nowych religii do judaizmu jest powierzchniowe – po obu stronach występują przecież ustalone rytuały, święta, przykazania. Jednakże tak jak wnętrze żywego człowieka wskazuje, że jest on dziełem boskim, tak i ukryte za rytuałami i przykazaniami judaizmu głębokie treści wskazują na jego boskie pochodzenia. Nowe religie pozbawione są głębi judaizmu, jak wnętrze posągu różni się od wnętrza żywego człowieka. Celem boskich przykazań jest bowiem umożliwienie istotom ludzkim osiągnięcie doskonałości dwojakiego rodzaju: fizyczno-moralnej oraz duchowo-intelektualnej 3 4 5 J.L. K r a e m e r, Maimonides. The Life and World of Ona of Civilisacion’s Greatest Minds, New York [i in.] 2008, s. 233-235. I. T w e r s k y, A Maimonides Reader, Springfield 1972, s. 438-440. Tamże, s. 440-441. Relacje judaizmu do chrześcijaństwa (i islamu) w ujęciu Majmonidesa 221 (koncepcja ta rozbudowana zostanie później w Przewodniku błądzących). Nowe religie, jako ludzkie imitacje boskiego dzieła, pozbawione są takich walorów.6 W Liście do Jemenu zarówno chrześcijaństwo, jak i islam przedstawione zostały w bardzo negatywnym świetle. Obie religie stanowią kulminację walki z Żydami, niosąc zagrożenie zarówno polityczne, jak i duchowe. Nasilające się z ich stron prześladowania stanowią jednak objaw zbliżającego się przełomu, który nastąpi wraz z przyjściem mesjasza. Religie te same w sobie zdają się nie posiadać żadnej wartości, stanowiąc jedynie zwodnicze imitacje judaizmu, który jest jedyną drogą prowadzącą człowieka ku doskonałości moralnej i intelektualnej. Negatywna ocena nowych religii znalazła także wyraz na gruncie halachy. Omawiając w Miszne tora, swoim monumentalnym kodeksie prawnym powstałym w latach 1168-1177, pod koniec traktatu Hilchot melachim u-milchamot przykazania wiążące nie-Żydów, tuż przed kończącym to dzieło opisem czasów mesjańskich, Majmonides w rozdziale 10 halacha 11-12(9) stwierdza: אפילויוג ששבת –קסעש הרותב,בייחגוי שלהן ;התימ קוסעי אל ןהלשלאתווצמ שעסק יוג ןכו גויתבששביום וכן.בלבד אלאמצוות עבשבבשבע יעסוק אלא ;דבלבמיתה. חייב,בתורה םויב וליפא תומימ לוחה םא השע ותוא ומצעל ומכ תבש, בייח ;התימ ןיאו ךירצ רמול םא חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד,מימות החול – אם עשה אותו לעצמו כמו שבת השע דעומ ומצעל.וללכ לש רבד: ןיא ןיחינמ ןתוא שדחל תד, תושעלו תווצמ ןמצעל ןתעדמ, אלא או יהיה גר צדק, ולעשות מצוות לעצמן מדעתן, אין מניחין אותן לחדש דת:כללו של דבר.לעצמו חידשאלא היהי וא קדצ רג לכ לבקיו ולאוא דומעי ףיסוי אלו ערגי. םאו קסע – דבר או,שבת או,בתורה תווצמהעסק, ואם.יגרע ותרותביוסיף בתורתו ולא אלויעמוד או,המצוות ויקבל כל הרותב, תבש וא,7.נהרג שדיח וא רבד – ןיכמ ותוא ןישנועו ותוא, ןיעידומו ותוא אוהש בייח התימ ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו,מכין אותו ועונשין אותו7 גרהנ וניא לבא ;הז לע. לפיכך אסור לשאת ולתת עימהן בארץ. ויום ראשון יום אידם הוא,הנוצריים עובדי עבודה זרה הן A zatem nie-Żyd przed alternatywą: alboשבת pozostanie przy przykaבכל שהוא אסור ,עצמוstoi ראשון לומר יום ושבת; ואין צריך שישי שבכל ויוםswoich יום חמישי ,ישראל . בכל אידיהן,עימהן וכן.מקום zaniach, co w tym przypadku oznacza przykazania noachickie, czyliנוהגין przechowa- ne przez żydowską tradycję uniwersalne przykazania adresowane przez Boga do ומותר בהניה; וכן ,בשתייהmowa יינן אסורbędzie – הישמעאליים כגון,עבודה זרה שאינו עובד וכן całej ludzkości (o których dalej wאלוniniejszym tekście), alboכל–גוי jeśli .בהניה אסור יינם וסתם ,הן זרה עבודה עובדי – הנוצריים אבל .הגאונים כל הורו uzna to za niewystarczające – dokona pełnej konwersji i przyjmie wszystkie 613 przykazań judaizmu. Wykluczone jest natomiast modyfikowanie czy tworzenie וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל יתעלה יחוד,אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל nowej religii, np. poprzez ustanawianie nowych świąt lub przykazań. Coיחוד ciekawe .שאין בו דופי ,כראוי jednak, zakaz ten nie wchodzi w ścisły zakres siedmiu przykazań noachickich, których złamanie podlega sądowej karnej, i –כוחwאיןujęciu – .מחשבותיו מחשבותינו דרכיו ולא דרכינוsankcji כי לא,להשיגם באדם – עולםMajmonidesa אבל מחשבות בורא 7 6 דרך למלך ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו – אינן אלא ליישר,וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי Tamże, s. 442-443. ,ברורה שפה , שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים: ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד,המשיח „Nie-Żyd (goj), który studiował (asak) Torę, jest winien ponieść śmierć [z Niebios]. Nie poמדברי כולו העולם נתמלא כבר:כיצד .(ט,גich צפניה )ראהprzykazań "[שכם אחדnoachickich]. ולעובדו,'בשם ה כולם לקרוא winien studiować [nic innego], ale tylko siedem I tak nie-Żyd, ;לב ערלי רבים ובעמים ,רחוקים באיים אלו דברים ופשטו ,המצוות ומדברי התורה ומדברי ,המשיח który świętuje odpoczynek szabatowy, nawet w dzień spośród dni powszednich, jeśli uczynił וכבר,היו אלוwinien מצוותponieść אלו אומרים – התורה ובמצוות , אלוbardziej, ונותנים בדברים נושאים והם goבטלו dla siebie jak אמת szabat, śmierć [z Niebios] – tym jeśli sam stworzył וכבר בא ,כפשוטן ואינן ,בהם דברים אומרים ואלו.לדורות נוהגות ולא היוsobie ,הזהprzyבזמן święto. Zasadą ogólną jest, [że]יש nieנסתרות pozwala im się modyfikować wiary i stwarzać kazań według własnego uznania, ale albo będzie konwertytą i przyjmie.נסתריהם wszystkieוגילה przykaza,משיח nia, albo pozostanie przy swojej Torze i [niczego] nie doda ani nie ujmie. A jeśli studiował Torę albo świętował odpoczynek zmieniał coś,)סנהדרין karci sięיוחנן go cieleśnie karze כל בר והחייב זה הלכה האם, מיתהszabatowy בתורה חייבalbo שעסק נ"ט א'( גוי ' מאמר רi:שאלה go :התשובה i poucza ?לאו go, żeאםjest winien ponieść śmierć [z Niebios] za מן to,דבר ale ()מללמדו nie podlega egzekucji היא ,עליהן להעמידו מצות או משבע המצות חוץ להמנע ישראל [przez אבל לאsąd].” . מונעים אותו מתלמוד תורה עד שיתגייר, וכאשר יד ישראל תקיפה עליהם.בלא ספק הלכה לפי שאמר חייב מיתה ולא אמר נהרג כמו שאמרו )סנהדרין נ"ז א'( על שבע, אם עסק בתורה,יהרג , ואינו מותר דבר מזה לישמעאלים, ומותר ללמד המצות לנוצרים ולמשכם אל דתנו.מצות בן נח נהרג וכאשר ילמדום דבר מן כתוביה, שתורה זו אינה מן השמים,לפי מה שידוע לכם על אמונתם ( )הרי,)וימצאוהו( מתנגד למה שבדו הם מלבם לפי ערבוב הסיפורים ובלבול העניינים אשר באו להם אלא יפרשוה לפי הקדמותיהם המופסדות ויוכלו להשיב, שטעות בידיהם,לא תהיה זו ראיה אצלם 222 Piotr Majdanik przyjmuje postać nakazu skierowanego raczej do Żydów, którzy mają obowiązek uniemożliwić nie-Żydom tworzenie nowej religii, oczywiście w sytuacji, gdy są politycznie podporządkowani w obrębie państwa rządzonego prawami Tory, a więc przede wszystkim w Erec Israel, być może w czasach mesjańskich. Do tekstu tego przyjdzie jeszcze powrócić w dalszej części niniejszej pracy. W przywołanych wypowiedziach Majmonides wyraża swój negatywny stosunek do obu nowych religii monoteistycznych. Jednakże przedstawione niżej orzeczenia halachiczne wprowadzają zróżnicowanie w ocenie poszczególnych wyznań. Kryterium stała się w tym przypadku kwestia ewentualnego zakwalifikowania jego wyznawców do talmudycznej kategorii bałwochwalców, czyli służących awoda zara, dosł. „obcemu kultowi”. Ta kategoria halachiczna zawarta w starożytnych źródłach rabinicznych domagała się reinterpretacji w nowym historyczno-religijnym kontekście średniowiecza, jako że Tora ustna przewidywała wiele obostrzeń w kontaktach Żydów z bałwochwalcami, np. zakaz korzystania z zakupionego u nich wina, czy też zakaz zawierania z nimi transakcji handlowych przed ich świętem. W przypadkach tych chodziło o wykluczenie możliwości jakiegokolwiek wspierania bałwochwalstwa lub korzystania z przedmiotów nim skalanych, a także doprowadzania innych, także nie-Żydów, do czynów bałwochwalczych, które są im zakazane przez prawa noachickie (jest to norma lifnei iwer, dosł. „przed niewidomym [nie będziesz stawiał przeszkód]”, która zakazuje Żydom doprowadzania innych, w tym nie Żydów, do czynów grzesznych). Majmonides w wielu miejscach klasyfikuje chrześcijan jako bałwochwalców. Tak też orzeka w Komentarzu do Miszny (Awoda zara 1,3), powstałym pomiędzy rokiem 1191 a 1198: Wiedz o tym chrześcijańskim ludzie, który rości sobie mesjańskie pretensje w ich przeróżnych sektach, że wszyscy oni są bałwochwalcami. Zakazane jest nam prowadzić z nimi interesy w jakichkolwiek ich bałwochwalczych świętach. I odnoszą się ביום אפילוwszystkie – גוי ששבת וכן.בלבד בשבע מצוות )…(לא יעסוק אלא. ;מיתהPostępujemy חייב,שעסק בתורה גוי do nich zakazy Toryשלהן dotyczące bałwochwalców z nimi, מועד עשה אם לומר צריך ואין ;מיתה חייב ,שבת כמו לעצמו אותו עשה אם 8 – מימות החול jak postępowalibyśmy z innymi bałwochwalcami w czasie ich świąt. אלא או יהיה גר צדק, ולעשות מצוות לעצמן מדעתן, אין מניחין אותן לחדש דת:כללו של דבר.לעצמו –Analogiczna או חידש דבר,שבת או,עסק בתורה ואם.יגרע בתורתו ולא או יעמודHilchot ,כל המצוות ויקבל wypowiedź znajduje sięולא w יוסיף Miszne tora, traktat awoda . ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג,מכין אותו ועונשין אותו zara 9,4: עימהן בארץ ולתת הרזלשאת אסור .אידם הוא ראשון ,זרה הן עובדי הנוצריים םיירצונה ידבוע הדובע ןה,לפיכך ןושאר םויו יום םוי םדיא אוה.ויום ךכיפל עבודהרוסא תאשל תתלו ןהמיע ץראבבכל לארשי אסור, שהוא,עצמו ראשון יום לומר צריך ואין ;ושבת שבת שבכל שישי ויום חמישי יום ןושאר םוי רמול ךירצ ןיאו ;תבשו תבש לכבש ישיש םויו ישימח םוי,ישראל ומצע, 9. בכל אידיהן, וכן נוהגין עימהן.מקום םוקמ לכב רוסא אוהש. ןהמיע ןיגהונ ןכו, ןהידיא לכב.9 8 9 בהניה; וכן ומותר,בשתייה – יינן אסורD.הישמעאליים כגון אלו,זרהonעבודה עובדand שאינו כל גויReliוכן Przekład z angielskiego tłumaczenia: N o v a k, Maimonides Judaism Other gions, Cincinnati .בהניה 1997. July Internecie: <http:// אסור27, יינם2008 [וסתםdostęp: , זרה הן27.07.2008]. – עובדי עבודהDostępny הנוצרייםwאבל .כל הגאונים הורו www.icjs.org/what/njsp/maimonides.html>. „Chrześcijanie a ich świętem niedziela. zabronione jest pro יתעלה יחודsą לאלbałwochwalcami, ומלבם והם מיחדים מפיהם נכרתהjest וכבר ,ע"ז כללDlatego אינם עובדי הישמעאלים אלו wadzić z nimi transakcje w Erec Israel w czwartek i piątek każdego tygodnia .דופי שאין בוi oczywiście יחוד,כראוי . כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו,אבל מחשבות בורא עולם – אין כוח באדם להשיגם ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו – אינן אלא ליישר דרך למלך,וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי , שפה ברורה, שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים: ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד,המשיח כבר נתמלא העולם כולו מדברי: כיצד.(ט, ולעובדו שכם אחד" )ראה צפניה ג,'לקרוא כולם בשם ה גוי שעסק בתורה ,חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד .וכן גוי ששבת – אפילו ביום מימות החול – אם עשה אותו לעצמו כמו שבת ,חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו.כללו של דבר :אין מניחין אותן לחדש דת ,ולעשות מצוות לעצמן מדעתן ,אלא או יהיה גר צדק Relacje judaizmu do chrześcijaństwa (i islamu) w ujęciu Majmonidesa 223 ויקבל כל המצוות ,או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע .ואם עסק בתורה ,או שבת ,או חידש דבר – מכין אותו ועונשין אותו ,ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג. Klasyfikacja chrześcijan jako bałwochwalców pojawia się także dalej בארץביום אפילו ששבת – בלבד .וכן שלהן מצוות אלאיוםבשבע יעסוק מיתה; חייב גוי w Miszne tora przy omawianiu kwestii zakazu korzystania z wina bałwochwalעימהן גויולתת לשאת לפיכך אסור אידם הוא. ראשון הן,לאויום זרה בתורה,עבודה שעסק עובדי הנוצריים מועד עשה אם לומר צריך ואין מיתה; חייב שבת, כמו לעצמו אותו עשה אם – החול מימות בכלców w Hilchot ma’achalot asurot 11,4(7). Tu dodatkowo pojawia się porównanie ישראל ,יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת; ואין צריך לומר יום ראשון עצמו ,שהוא אסור אותן לחדש דת ,ולעשות מצוות לעצמן מדעתן ,אלא או יהיה גר צדק מניחין נוהגין דבר: לעצמו.כללו של אידיהן. איןבכל עימהן, מקום .וכן z muzułmanami: ויקבל כל המצוות ,או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע .ואם עסק בתורה ,או שבת ,או חידש דבר – אסוראינו זה; אבל שהוא חייב מיתה זרה,אותו ומודיעין אותו, נהרג.ומותר בהניה; וכן בשתייה, על יינן הישמעאליים – כגון אלו עבודה ועונשיןעובד אותו שאינו מכיןכל גוי וכן ;הינהב רתומו ,הייתשב רוסא ןניי -םיילאעמשיה ולא ןוגכ ,הרז הדובע דבוע וניאש יוג לכ ןכו הורו כל הגאונים .אבל הנוצריים – עובדי עבודה זרה הן ,וסתם יינם אסור בהניה10. לכ ורוה ןכו .10הינהב רוסא םניי םתסו ,ןה הרז הדובע ידבוע -םיירצונה לבא .םינואגה הנוצריים עובדי עבודה זרה הן ,ויום ראשון יום אידם הוא .לפיכך אסור לשאת ולתת עימהן בארץ אסור בכל עצמו ,שהוא והםראשון ומלבם יום צריך לומר נכרתהואין וכברושבת; כלל,שבת שבכל חמישי ישראל ,יום יתעלה יחוד מיחדים לאל מפיהם שישיע"ז ויוםעובדי אינם הישמעאלים אלו Wykluczenie muzułmanów z kategorii bałwochwalców uzasadnione zostało בכל אידיהן. עימהן, נוהגין וכן מקום. יחוד שאין בו דופי. כראוי, w jednym z responsów Majmonidesa, w którym stwierdza on, że ich miejsca modlitw są miejscami bałwochwalstwa (choć כוח w przeszłości niektóre nich nieוכן בהניה; ומותר בשתייה, דרכינואסור לא – יינן הישמעאליים אלו כגון עבודהאיןזרה, עובד שאינו כל zגוי וכן מחשבותיו. מחשבותינו דרכיו ולא להשיגם ,כי באדם עולם – בורא מחשבות אבל אסור יינם וסתם הן, זרה עבודה עובדי – הנוצריים אבל הגאונים. כל הורו בהניה .ליישר דרך למלךbyły): וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ,ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו – אינן אלא המשיח ,ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד :שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים ,שפה ברורה, יתעלה םניאלאל מיחדים כיצד:והם ומלבם מפיהם נכרתה כלל, ולעובדוע"ז עובדי הישמעאלים אלו יחודולא םילאעמשיה ידבוע ז”ע ,ללכ רבכו התרכנ םהיפמ םבלמו אינםםהו םידחימ הלעתי לאל מדברי כולו העולם נתמלא כבר ג,ט(. צפניה וכבר)ראה אחד" שכם ה', בשם כולם לקרוא כראוי ,יחוד שאין בו דופי11. 11 דוחי ,יוארכ דוחי ןיאש וב .יפוד המשיח ,ומדברי התורה ומדברי המצוות ,ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ,ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו ,ובמצוות התורה – אלו אומרים מצוות אלו אמת היו ,וכבר בטלו מחשבותיו. בהם,ולא דרכינוישדרכיו להשיגם ,כי כוח נוהגות – אין בורא עולם מחשבות אבל מחשבותינו וכבר בא כפשוטן, ואינן נסתרות דברים אומרים ואלו לדורות. ולא היו הזה, בזמן Podobne sugestie zawarte są לא w jego Liście באדםo przymusowej konwersji, który נסתריהם.ישוע הנוצרי ,ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו – אינן אלא ליישר דרך למלך וגילה האלו של הדברים וכל ברורהpowstał, pomiędzy משיח1160 a 1165 rokiem. Majmonides przyznaje w nim prawo, Żyהמשיח ,ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד :שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים ,שפה dom do pozornego przyjęcia islamu w obliczu zagrożenia życia, ponieważ מדברי העולם כולו כיצד: ג,ט(. צפניה )ראה )סנהדריןשכם יוחנן ולעובדו בשם ה', obrząכולםלקרוא בר והחייב כל נתמלאהלכה כברהאם זה מיתה, חייב בתורה שעסק אחד"גוי נ"ט א'( מאמר ר' שאלה: dek islamu nie ma charakteru bałwochwalczego, a intencje przymuszonego Żyda לב; ערלי רבים ובעמים רחוקים, באיים אלו דברים ופשטו המצוות, ומדברי התורה ומדברי המשיח, ישראל להמנע )מללמדו( דבר מן המצות חוץ משבע מצות או להעמידו עליהן ,אם לאו? התשובה :היא skierowane היוsą , ku Bogu Nie więc obowiązku męczeńskiej śmierci, בטלו אמת Izraela.אלו מצוות אומרים tuאלו התורה – בדברים אלו, ונותנים נושאים והם לא וכבראבל שיתגייר. תורה עד מתלמוד maאותו מונעים ובמצוותעליהם, ישראל תקיפה וכאשר יד הלכה. בלא ספק בא וכבר כפשוטן, ואינן בהם, יש נסתרות דברים אומרים ואלו לדורות. נוהגות היו ולא הזה, בזמן by uniknąć czynienia bałwochwalstwa (kidusz ha-szem). יהרג ,אם עסק בתורה ,לפי שאמר חייב מיתה ולא אמר נהרג כמו שאמרו )סנהדרין נ"ז א'( על שבע נסתריהם. מזהWydawać דברsię może, rozróżnieniu w klasyfikacji chrześcijan i muzułלישמעאלים, żeמותר דתנוo,ואינו לנוצרים ולמשכם אל ללמד המצות ומותר וגילהנהרג. נח משיח,בן מצות manów zadecydowały kwestie doktrynalne, a w szczególności ילמדום דבר מן כתוביה וכאשר אינה מן השמים, שתורה זו chrześcijańskaעל אמונתם, לפי מה שידוע לכם כל בר והחייב מיתהi ,האם זה בתורה שעסק א'( גוי )סנהדרין יוחנן מאמר ר' שאלה: )הרי( להם, הלכה באו אשר העניינים חייבובלבול הסיפורים ערבוב לפי מלבם הם למה שבדו )וימצאוהו( koncepcja Trójcy Świętej boskiego statusu Jezusa נ"טz Nazaretu. מתנגדW rozdziale 50, התשובה :היא לאו? אם עליהן, להעמידו או מצות משבע חוץ המצות מן דבר )מללמדו( להמנע ישראל להשיב ויוכלו המופסדות הקדמותיהם לפי יפרשוה אלא בידיהם, שטעות אצלם, ראיה זו תהיה לא części I Przewodnika błądzących Majmonides podkreśla znaczenie, jakie ma dla ביניהםלא שיתגייר .אבל עד מכשול תורה אותוזהמתלמוד מונעים עליהם, תקיפה ישראל ויטעויד וכאשר בזה הלכה. עלינוספק בלא האסורין לישראל ויהיה דעת, לו שאין וישראל, גר כל בטענתם שבעniego doskonałejעלidea jedności )סנהדרין נ"ז א'( Boga:שאמרו יהרג ,אם עסק בתורה ,לפי שאמר חייב מיתה ולא אמר נהרג כמו בעונותם .אבל הערלים )ר"ל הנוצרים( מאמינים בנוסח התורה שלא נשתנה ,ורק מגלים בה פנים לישמעאלים, מותרעלדבר מזה ואםואינו ידועים אל דתנו, שהםולמשכם לנוצרים זאתהמצות ללמד נהרג .ומותר בפרושם נח מצות בן אפשר יעמידום בפירושים, ומפרשים המופסד הנכוןJeśli , הפרושjednak pragnąłbyś בהםwznieść, się na wyższy poziom, poziom refleksji, i wiernie כתוביה מן דבר ילמדום וכאשר השמים, מן אינה זו שתורה אמונתם, על לכם שידוע לפי מה ימצאוsięבכתוביהם żeמכשול ולא Bógמזה jestלנו Jedenיבוא שיחזרו ,לא כשרוצים jedność,לא יחזרו, למוטב ,ואפילו שיחזרו trzymać przekonania, i stanowi prawdziwą nie uznając למה שבדו הם מלבם לפי ערבוב הסיפורים ובלבול העניינים אשר באו להם) ,הרי( מתנגד )וימצאוהו( מכתובינו. דבר שונה w jakimkolwiek znaczeniu wielości i podzielności, to musisz także zrozumieć, że לא תהיה זו ראיה אצלם ,שטעות בידיהם ,אלא יפרשוה לפי הקדמותיהם המופסדות ויוכלו להשיב Bóg nie posiada atrybutów w żadnej formie i w żadnym znaczeniu, a z odrzucenia ביניהם האסורין לישראל היכלות ,זה דעת ,ויהיה שאין לו וישראל, ליבם ,גר ויטעו כל עלינו בזה ולשבחם קרבנות, מכשוללהם ולהקריב לכוכבים לבנות התחילו בטענתם על דבר זה כיון cielesności wynika odrzucenie wszelkich atrybutów. Ci, którzy wierzą, שעלה że Bóg jest פנים בה מגלים ורק נשתנה, שלא התורה בנוסח מאמינים הנוצרים( )ר"ל הערלים אבל עבודה הרעה. הבורא ,בדעתם jednośćרצון כדי להשיג zakładającלמולן – wielośćולהשתחוות בעונותם.בדברים, ולפארם עיקרJeden היה i że וזהma , wiele atrybutów, deklarują ustami, w swoהנכון ,אפשר הפרוש יעמידום אומריםואם ידועים בהם, שהם בפירושים, עובדיהזאת ומפרשים המופסד בפרושם כוכב זה. על אלא אלוה שאין שם לא שהם עיקרה, היודעים אומרים וכך הם זרה. בכתוביהם ימצאו ולא מכשול מזה לנו יבוא לא שיחזרו, כשרוצים יחזרו, לא ואפילו למוטב, שיחזרו w samą niedzielę, której dotyczy zakaz w każdym miejscu. I tak postępujemy z nimi we עיקרשונה דבר אחד כוכב ,ולא מכתובינו .זרה ,שלא לעבוד אחד מכל הברואים – לא מלאך ,ולא גלגל, הציווי בעבודה wszystkie ולאich ”święta. האלוהיםco,והוא שה' הוא שהעובד יודע על פי jakהנבראים מהם. אחד ciמכל היסודות ,ולא מארבע „I tak do każdego nie-Żyda, który nie ואףjest bałwochwalcą, Izmaelici, ich wino jest ולשבחם קרבנות, ולהקריב לכוכבים אנושלבנות ליבם, הנבראדבר עובדשעלה כיון zakazane do picia, להםale można [z czerpać korzyści. התחילוI שעבדtak nauczali wszyscy gaonowie. עבודה זרה. עובד ] niegoזה היכלות,הרי תחילה – דורו ואנשי עלדרך הזהזהעל עבודה הרעהsą.וזה ,היה עיקר הבורא ,בדעתם zwykłegoרצון winaכדי להשיג למולן – ולהשתחוות בדברים, ולפארם Ale chrześcijanie bałwochwalcami i z ich nie wolno czerpać ”korzyści. 11 זה. כוכב אלא אלוה שם שאין אומרים שהם לא עיקרה, היודעים עובדיה אומרים הם וכך „Ciנח Izmaelici של ogóle דין nie uprawiają bałwochwalstwa, zostało z ich ust עליה בן ישראל wממיתין ע"ז שבית שיעבוד כדרכה .וכל onoוהוא wykorzenioneחייב. שעבד ע"ז הרי זה זרה.נח בן i z ich serc. Przyznają Bogu Najwyższemu jedyność we właściwy sposób, jedyność bez skaנהרג עליה .וכל שאין בית דין של ישראל ממיתין עליה אין בן נח נהרג עליה .ואע"פ שאינו נהרג אסור אחד מלאך, ולא– לא הברואים אותוזרה, בעבודה הציווי כוכב ,ולא”zy. ולא לנוי. גלגל ,בהן ולאוכיוצא צורות לעשות מכלאשרה. אחדליטע לעבודולא שלאמצבה. להקים מניחין עיקר ואין בכל. 10 מארבע היסודות ,ולא אחד מכל הנבראים מהם .ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלוהים ,והוא עדיםעובד הרי זה תחילה שעבד אנוש זרהדרך עבודה על הנברא הזה זרה .[..].עבודות עבודהנסקל והתראה, היו –שם דורו ואם ואנשיכרת; בזדון ,חייב ברצונו – עובדהעובד כל הרבה קבעו עובדי עבודה זרה ,לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה ,ועבודת זה אינה כעבודת זה בן נח שעבד ע"ז הרי זה חייב .והוא שיעבוד כדרכה .וכל ע"ז שבית דין של ישראל ממיתין עליה בן נח נהרג עליה .וכל שאין בית דין של ישראל ממיתין עליה אין בן נח נהרג עליה .ואע"פ שאינו נהרג אסור Piotr Majdanik 224 גוי שעסק בתורה ,חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד .וכן גוי ששבת – אפילו ביום ich myślach. Jest to podobne do doktryny chrześcijan, którzy mówią, że On jest מימות החול – אם עשה אותו לעצמו כמו שבת ,חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד jeden i że jest trzy, i że trzy jest jeden.12 לעצמו.כללו של דבר :אין מניחין אותן לחדש דת ,ולעשות מצוות לעצמן מדעתן ,אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות ,או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע .ואם עסק בתורה ,או שבת ,או חידש דבר – Nie pojawia się tu jednak o bałwochwalczym charakterze takich powzmiankaאינו נהרג. מיתה על זה; אבל ומודיעין אותו שהוא חייב ועונשין אותו, מכין אותו glądów. בארץW przedostatnim rozdziale wspomnianego Hilchot לשאת ולתת עימהן לפיכך אסור ראשון יום אידם הוא. melachimויום u-milchamot,עבודה זרה הן, הנוצריים עובדי שהוא אסור בכל ראשון עצמו, צריך לומר יום ושבת; ואין שבכל חמישי ויום ישראל ,יום poświęconym czasom mesjańskim, pojawia שבת się nowy שישיton w ocenie nie-żydowאידיהן. בכל עימהן, נוהגין wizjiוכן מקום. skich religii monoteistycznych. Majmonides wprawdzie na gruncie swojej postaci mesjasza jako zbawcy Żydów w surowych słowach wypowiada się na וכן כל גוי שאינו עובד עבודה זרה ,כגון אלו הישמעאליים – יינן אסור בשתייה ,ומותר בהניה; וכן temat Jezusa z Nazaretu oraz jego odpowiedzialności za ich cierpienia i prześlaהורו כל הגאונים .אבל הנוצריים – עובדי עבודה זרה הן ,וסתם יינם אסור בהניה. dowania, jednakże w rozprzestrzenianiu się po świecie zarówno chrześcijaństwa, jak i islamu dostrzega element boskiego הישמעאלים W Hilchot meיתעלה יחוד מיחדים לאל ומלבם והם planuמפיהם zbawieniaנכרתה świata.ע"ז כלל ,וכבר אינם עובדי אלו lachim u-milchamot 11,8-13(4) stwierdza: כראוי ,יחוד שאין בו דופי. תובשחמ לבא ארוב םדאבלאחוכ ןיא ,םגישהל כוח יכ וניכרד אל ויכרד מחשבותאלו וניתובשחמ מחשבותיו. מחשבותינו םלועולא דרכינו -דרכיו להשיגם ,כי באדם עולם – אין בורא אבל .ויתובשחמ םירבדה לכו עושי לש ילאעמשיהושלהזזהלשו דמעש אלא ןניא - ליישר דרך למלך ולאהאינן אלא אחריו – ,ירצונהשעמד הישמעאלי ישוע הנוצרי, וירחאשל הדברים האלו וכל רשייל שפהךרד ךלמל ,חישמה תא אזןקתלו :דחיב ’ה רמאנש המשיח,זא ךופהא ברורה, עמים, אהפוך אל םלועה"כי ולוכשנאמר דובעלביחד: תאאת ה' לעבוד העולם כולו יכ„ את ולתקן ,םימע לא ג,ט(.םלוכ צפניהםשב ודבועלו ’,ה םכש ”דחא הינפצה',האר( לקרוא ).ט,ג :דציכ מדברי הפש כולו ,הרורבהעולם אורקלנתמלא כיצד :כבר אחד" )ראה שכם ולעובדו כולם בשם ערלירבכ אלמתנ באייםירבדמ ,חישמה ופשטוירבדמו הרותה ומדבריירבדמו ,תווצמה וטשפו םירבד ולא לב; םלועהרבים ולוכובעמים רחוקים, דברים אלו המצוות, התורה ומדברי המשיח, וכברםייאב ,םיקוחר םימעבו אומרים םיבר ;בל ילרע ובמצוותםיאשונ אלו,םינתונו םירבדב תווצמבו הרותה בטלו אמת היו, מצוות אלו םהואלו התורה – ,ולאבדברים ונותנים נושאים והם כפשוטן ,ולא ואינן םירמוא בהם,תווצמ יש ולא תמא רבכו ,ויה ואלוןמזב ,הזה ויה אלו תוגהונ וכבר -בא נסתרות ולטבדברים אומרים לדורות. נוהגות .תורודלהיו ולאו הזה ,ולא בזמן 13 ,חישמ אב רבכו ,ןטושפכ ןניאו ,םהב שי תורתסנ םירבד םירמוא וגילה הליגו .םהירתסנ נסתריהם13. משיח, Wypowiedź ta stanowi swoistą przeciwwagę הלכה והחייב כל בר מיתה ,האם זה בתורה חייב dlaא'( גוי שעסק obrazuנ"ט ) przedstawionegoסנהדרין שאלה :מאמר ר' יוחנן התשובה :היא עליהן ,אם לאו? להעמידו מצות או חוץ משבע rozdzialeמןwהמצות )מללמדו( דבר ישראל w Liście do Jemenu. Podobna opinia zawarta została להמנע29 części III לא אבל שיתגייר. עד תורה מתלמוד אותו מונעים עליהם, תקיפה ישראל יד וכאשר הלכה. ספק בלא Przewodnika błądzących, powstałego w latach 1185-1191: יהרג ,אם עסק בתורה ,לפי שאמר חייב מיתה ולא אמר נהרג כמו שאמרו )סנהדרין נ"ז א'( על שבע לישמעאלים, מותר דבר Abraham,דתנו, jestולמשכם אל לנוצרים המצות ומותר ללמד נהרג. מצות מזהRezultatem kursu, ואינוktóry przyjął fakt, że większość ludzi, נחjak בןto widziכתוביה מן דבר ילמדום וכאשר השמים, מן אינה זו שתורה אמונתם, על לכם שידוע מה לפיmy obecnie, jest zgodna w sławieniu go i w poczuciu dumy z niego, tak że nawet ci, )וימצאוהו( מתנגד למה שבדו הם מלבם לפי ערבוב הסיפורים ובלבול העניינים אשר באו להם) ,הרי( 12 הקדמותיהם יפרשוה לפי בידיהם ,אלא שטעות תהיה להשיב M a ויוכלוj m o n המופסדותi d e s, Przewodnik błądzących. Część pierwsza, tłum. אצלםU. K, ראיהr a w c z זו y k i H. לאH a l ביניהם האסורין לישראל מכשול זה ויהיה דעת, לו שאין וישראל, גר כל ויטעו בטענתם בזה עלינו k o w s k i, Kraków 2008, s. 114-115. 13 nieבה פנים מגלים pojąćהתורה zamysłyבנוסח הנוצרים( מאמינים הערלים בעונותם .אבל „Jednakże נשתנהw,ורקjest שלא mocy człowieka )ר"ל Stwórcy świata, ponieważ ‘nasze אפשר הנכון, הפרוש על יעמידום ואם בהם, ידועים שהם בפירושים, זאת ומפרשים המופסד בפרושםścieżki nie są Jego ścieżkami, a nasze zamysły nie są Jego zamysłami’. I wszystkie te sprawy ][dotyczące Jezusa Nazaretu owego który wystąpił ]nim, [zaistniały po ימצאו בכתוביהם מכשול zולא orazמזה יבוא לנו Izmaelity,לא כשרוצים שיחזרו, ואפילוpoלא יחזרו, שיחזרו למוטב, to, by wyprostować ścieżkę dla króla mesjasza oraz naprawić cały świat, aby służył מכתובינו. tylkoשונה דבר Haszem, jak powiedziano: ‘Bo wtedy zwrócę ludy ku czystej mowie, by wszystkie wzywały Imienia Haszem, służąc היכלותramię , ’w ramię (Sof 3,9). ?jaki sposób świat כיון jest już ולשבחם קרבנות, Muלהם ולהקריב לכוכבים התחילוWלבנות Całyעל ליבם, דבר זה שעלה zajęty sprawami mesjasza i sprawami Tory oraz sprawami przykazań. I rozprzestrzeniły się ולפארם בדברים ,ולהשתחוות למולן – כדי להשיג רצון הבורא ,בדעתם הרעה .וזה ,היה עיקר עבודה te kwestie po najdalsze wyspy oraz po licznych ludach nieobrzezanego serca, które dyskutują זרה .וכך הם אומרים עובדיה היודעים עיקרה ,לא שהם אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה. o tych zagadnieniach i o przykazaniach oraz o Torze. Jedni mówią, że te przykazania były prawdziwe, ale już zostały zniesione w obecnych czasach i nie były obowiązujące dla אחד ולא כוכב ,ולא Drudzyגלגל, מלאך ,ולא הברואים – לא אחד מכל לעבוד זרה i,שלא עיקר ][wszystkich pokoleń. mówią, że są w nich ukryte kwestie בעבודה nie הציווי [należy ]traktować האלוהים, przyszedłשה' הוא שהעובד יודע i wyjawiłואף על פי הנבראים מהם. אחד מכל מארבע היסודות ,ולא והואich dosłownie, ponieważ już mesjasz ich ukryte ”[znaczenia]. עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחילה – הרי זה עובד עבודה זרה. בן נח שעבד ע"ז הרי זה חייב .והוא שיעבוד כדרכה .וכל ע"ז שבית דין של ישראל ממיתין עליה בן נח נהרג עליה .וכל שאין בית דין של ישראל ממיתין עליה אין בן נח נהרג עליה .ואע"פ שאינו נהרג אסור בכל .ואין מניחין אותו להקים מצבה .ולא ליטע אשרה .ולא לעשות צורות וכיוצא בהן לנוי. ויקבל כל המצוות ,או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע .ואם עסק בתורה ,או שבת ,או חידש דבר – מכין אותו ועונשין אותו ,ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג. הנוצריים עובדי עבודה זרה הן ,ויום ראשון יום אידם הוא .לפיכך אסור לשאת ולתת עימהן בארץ Relacje judaizmu do chrześcijaństwa (i islamu) w ujęciu Majmonidesa 225 ישראל ,יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת; ואין צריך לומר יום ראשון עצמו ,שהוא אסור בכל מקום .וכן נוהגין עימהן ,בכל אידיהן. którzy nie są jego potomkami, nazywają się jego imieniem. Nikt nie przeciwstawia muוכןsię i nikt בשתייהnie , אסורignoruje zasług,יינןjego z wyjątkiem nędznych resztek בהניה; ומותר הישמעאליים – pewnychכגון אלו עבודה זרה, שאינו עובד luכל גויוכן dów, pozostałych na odległych krańcach Ziemi, jaki dzicy Turcy na odległej północyהגאונים .אבל הנוצריים – עובדי עבודה זרה הן ,וסתם יינם אסור בהניה. הורו כל czy Hindusi na odległym południu. Są to pozostałości Sabejczyków, którzy kiedyś 14 wypełniali Ziemię. יתעלה יחוד אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל ,וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל כראוי ,יחוד שאין בו דופי. W przytoczonym wcześniej fragmencie Hilchot melachim u-milchamot 10,11(9), מחשבותינו tuż przed omówieniem zagadnień dotyczących mesjasza, Majmonides מחשבותיו. דרכינו דרכיו ולא להשיגם ,כי לא אין כוח באדם בורא עולם – אבל מחשבות למלך אלא ליישר דרך nie-Żydomאחריו – אינן הישמעאלי שעמד הנוצרי ,ושל זה ישוע הדברים האלו וכל zawarł stwierdzenie zakazujące studiowania Tory, שלza wyjątkiem praw שפה ברורה, אהפוך אל "odnosiכי אז ביחד :שנאמר לעבוד את ה' tuהעולם כולו opiniaאת המשיח ,ולתקן noachickich. עמיםDo , tej m.in. halachy się ostatnia przywołana Majpochodzącaמדברי נתמלא העולם כולו כיצד :כבר צפניה ג,ט(. )zupełnieראה odwracaשכם אחד" przedstawionąה' ,ולעובדו לקרוא כולם בשם monidesa z jego responsów, która המשיח ,ומדברי התורה ומדברי המצוות ,ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ,ובעמים רבים ערלי לב; początkowo relację chrześcijaństwa do islamu. Na pytanie, czy można nauczać והם נושאים ונותנים בדברים אלו ,ובמצוות התורה – אלו אומרים מצוות אלו אמת היו ,וכבר בטלו nie-Żydów Tory i przykazań, Majmonides stwierdza, że można to czynić właśnie בזמן הזה ,ולא היו נוהגות לדורות .ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ,ואינן כפשוטן ,וכבר בא w odniesieniu do chrześcijan, ale nie muzułmanów: משיח ,וגילה נסתריהם. :הלאש ’ר רמאמ ןנחוי קסעש יוג )סנהדריןבייח םאה ,התימ והחייב כל בר הלכה ןירדהנס( זה ט”נמיתה ,האם )’אחייב בתורה הרותב שעסק נ"ט א'( גוי הכלה ר'הזיוחנן בייחהו מאמר שאלה: לכ רב לארשי ענמהל )ודמללמ( רבד ןמ תוצמה ץוח עבשמ תוצמ וא ודימעהל ,ןהילע םא להמנע )מללמדו( דבר מן המצות חוץ משבע מצות או להעמידו עליהן ,אם לאו? התשובה :היא ישראל ?ואל :הבושתה איה אלב קפס .הכלה רשאכו די לארשי הפיקת ,םהילע םיענומ ותוא דומלתמ בלא ספק הלכה .וכאשר יד ישראל תקיפה עליהם ,מונעים אותו מתלמוד תורה עד שיתגייר .אבל לא הרות .רייגתיש שאמרואל לבא כמו,גרהי נהרגםא אמרקסע ,הרותב רמאש יפל התימ בייח רמא אלו ומכ דע שבע א'( על )סנהדרין נ"ז מיתה ולא שאמר חייב בתורה ,לפי גרהנ עסק יהרג ,אם ורמאש ןירדהנס( ז”נ )’א לע עבש תוצמ ןב חנ .גרהנ רתומו דמלל תוצמה םירצונל םכשמלו מצות בן נח נהרג .ומותר ללמד המצות לנוצרים ולמשכם אל דתנו ,ואינו מותר דבר מזה לישמעאלים, כתוביה,ונתד לא רתומ וניאו וכאשר הזמ ,םילאעמשיל עודיש המ אמונתם,םכל ,םתנומא לע רבדדבר מן ילמדום יפלהשמים, אינה מן שתורה זו הרותשלכם על הניאמהוז שידוע לפי ןמ ,םימשה רשאכו םודמלי רבד ןמ היבותכ )והואצמיו( דגנתמ המל ודבש םה יפל םבלמ מתנגד למה שבדו הם מלבם לפי ערבוב הסיפורים ובלבול העניינים אשר באו להם) ,הרי( )וימצאוהו( בוברע םירופיסה םיניינעה לובלבו רשא )ירה(אלא,םהל שטעות אל אצלם,וז היהת ראיההיאר ,םלצא תועטש להשיב המופסדות ויוכלו הקדמותיהם ואב לפי יפרשוה בידיהם, תהיה זו לא ,םהידיב אלא הושרפי יפל םהיתומדקה תודספומה ולכויו בישהל ונילע הזב םתנעטב ועטיו לכ עלינו בזה בטענתם ויטעו כל גר וישראל ,שאין לו דעת ,ויהיה זה מכשול לישראל האסורין ביניהם ,לארשיו רג ורק ןיאש ,תעד ול היהיו בנוסחלושכמ לארשיל ןירוסאה םהיניב בעונותם.לבא םילרעה מגלים בה פנים נשתנה, התורההזשלא מאמינים הנוצרים( .םתונועב)ר"ל אבל הערלים ל”ר( )םירצונה םינימאמ חסונב הרותה אלש ,הנתשנ קרו םילגמ הב םינפ םשורפב דספומה בפרושם המופסד ומפרשים זאת בפירושים ,שהם ידועים בהם ,ואם יעמידום על הפרוש הנכון ,אפשר םישרפמו תאז ,םישוריפב םהש םיעודי ,םהב םאו םודימעי לע שורפה ,ןוכנה רשפא ורזחיש למוטב ,ואפילו לא יחזרו ,כשרוצים שיחזרו ,לא יבוא לנו מזה מכשול ולא ימצאו בכתוביהם שיחזרו אלו לושכמ הזמ ונל אובי אל ,ורזחיש םיצורשכ ,ורזחי אל וליפאו ,בטומל םהיבותכב ואצמי מכתובינו15. דבר שונה .15וניבותכמ הנוש רבד כיון שעלה דבר זה על ליבם ,התחילו לבנות לכוכבים היכלות ,ולהקריב להם קרבנות ,ולשבחם Przekład angielskiego tłumaczenia: M. M a i m o n i d e s, The Guide for the Perplexed, transl. עבודה בדעתם הבורא, ולפארם בדברים ,ולהשתחוות למולן – כדי להשיג רצון עיקרby M. היהF r i e וזהd l ä, הרעהn d e. r, London 1904, s. 315. זה. כוכב אלא אלוה שם שאין אומרים שהם עיקרה ,לא היודעים עובדיה אומרים זרה. 15 „Pytanie: Stwierdzenie rabbiego Jochanana: ‘Nie-Żyd, który studiuje )(asak הםTorę, וכךjest winien 14 [ponieść] śmierć’ (Sanhedrin 59a) – Czy jest ono [ustaloną] halachą i każdy Izraelita obo- אחד כוכב ,ולא מלאך ,ולא גלגל, הברואים – przykazań,אחד spozaשלא לעבוד siedmiuזרה, הציווי בעבודה עיקר wiązany ולא jest powstrzymać uczeniaלאsię (od מכל )go spraw przykazań האלוהים ,והוא שהעובדsięיודע שה' הוא על פי מהם. אחד מכל מארבע [noachitów], lub ograniczyć do nich, ואףczy ][też הנבראים?nie Odpowiedź: ולאJest היסודות[to], bez wątpienia ][obowiązującą halachą. ][narodyזהkiedy znajdują we władzy Izraela, go זרה. עובדIעבודה תחילה – הרי sięדורו ואנשי שעבד אנוש powstrzymujeדרך sięהנברא הזה על עובד [tj. nie-Żyda] przed nauką Tory – aż dokona konwersji. Jednakże nie podlega egzekucji [przez ממיתיןjeśli studiuje שלTorę, ponieważ כדרכהsię:. ‘jest winien )mita [z sąd],נח עליה בן ישראל mówiשבית דין וכל ע"ז ][ponieśćשיעבוד śmierćחייב .והוא (chajawהרי זה שעבד ע"ז בן נח Niebios]’, ואע"פa nie עליהmówi. się: ‘podlega [przez mówią [mędrcy]: אסור שאינו נהרג egzekucjiבן נח נהרג ) (neheragעליה אין ישראל ממיתין sąd]’,של jakבית דין שאין עליה .וכל נהרג ]‘Za [złamanie noachita podlega [przez ’]sąd siedmiuבהן לנוי. przykazańוכיוצא לעשות צורות אשרה .ולא egzekucjiליטע )(neheragמצבה .ולא אותו להקים מניחין (Sanואיןבכל. hedrin 57a). Jednakże dozwolone jest nauczać (lelamed) przykazań chrześcijan i przyciągać ich do naszej wiary. Ale nie jest to dozwolone w odniesieniu do Izmaelitów z powodu tego, כל העובד עבודה זרה ברצונו – בזדון ,חייב כרת; ואם היו שם עדים והתראה ,נסקל ] .[..עבודות co wiadomo wam o ich wierzeniach, [tj.] że owa Tora nie [pochodzi] z Niebios. Bo kiedy ועבודת צורה)toוצורה, צלם zוצלם ולכל wymyśliliזרה, עובדי עבודה הרבה כעבודתsięזהnauczą אינהczegoś pismזהz jej (i znajdą sprzecznym לכלtym, co sami קבעוna podstawie 226 Piotr Majdanik Nie miejsce tu na szczegółową interpretację tej wypowiedzi oraz przytoczonej wcześniej halachy z Miszne tora. Należy jednak zwrócić uwagę na kilka kwestii, które należałoby przy takiej interpretacji wziąć pod uwagę: okoliczności, których dotyczy orzeczenie (współczesność Majmonidesa a czasy mesjańskie); różnica pomiędzy nie-Żydem wypełniającym siedem przykazań noachickich (ben noach) a niewypełniającym (goj); różnica pomiędzy zakazem uczenia się Tory przez nie-Żyda, a zakazem nauczania nie-Żyda Tory przez Żyda; różnica pomiędzy permanentnym i dogłębnym studiowaniem (asak), a uczeniem się ogólnych zasad (lamad); znaczenie i zakres pojęcia Tory w danym przypadku (Tora pisana a ustna, Miszna a Gemara, dotycząca praw Żydów a dotycząca praw nie-Żydów); cel studiowania lub nauki Tory (konwersja, przestrzeganie własnych przekazań, tworzenie nowej religii, wykorzystanie wiedzy przeciw Izraelowi). Wydaje się, że szczególnie ta ostatnia okoliczność wymaga analizy przy zestawianiu obu tekstów. Zdaniem Davida Novaka zarysowane tu rozbieżności opinii Majmonidesa co do chrześcijaństwa i islamu wynikają ze zmiany jego zdania na ten temat w wyniku zapoznawania się z myślą chrześcijańską.16 Jest to jednak teza zbyt daleko idąca, której nie potwierdza ani właściwość umysłu Majmonidesa ani chronologia poszczególnych tekstów. Wydaje się, że kluczem do rozwiązania tych pozornych rozbieżności jest po pierwsze sama koncepcja bałwochwalstwa, a po drugie kwestia źródła objawienia. Pierwszy rozdział Hilchot awoda zara kodeksu Miszne tora poświęcił Majmonides historii bałwochwalstwa. Jego źródłem był błąd poczyniony przez mędr ców z pokolenia biblijnego Enosza. Widząc, że Bóg umieścił na wysokościach gwiazdy i sfery niebieskie, aby za ich pomocą kontrolować świat, uznali, że jest Jego wolą, aby ludzie oddawali im cześć. W Hilchot awoda zara 1,2-3(1) Majmonides tak pisze o konsekwencjach tego założenia: 16 mieszaniny opowieści oraz chaosu zagadnień, które im [one] przywodzą, [wtedy] nie stanie się to dla nich dowodem, że błąd jest po ich stronie, ale wytłumaczą [to] powyższymi wadami [tekstu naszych pism] i mogą odpowiedzieć nam na to tym ich argumentem i zwiodą [w ten sposób] każdego konwertytę i Izraelitę, któremu brak wiedzy. I stanie się to zagrożeniem dla Izraelitów w okresach, gdy są [oni] zniewoleni pośród nich [tj. Izmaelitów]. Jednakże nieobrzezani (tj. chrześcijanie) wierzą, że tekst Tory nie został zmieniony, a tylko wykładają jej zawartość przez wadliwą interpretację i wyjaśniają to w komentarzach [myśląc], że dzięki nim znają [prawdę]. Ale jeśli przedłoży im się prawidłową interpretację, nawrócą się na właściwą [drogę], a nawet jeśli się nie nawrócą, jakbyśmy tego chcieli, nie wyniknie z tego dla nas zagrożenie, bo nie znajdą w swoich pismach czegoś innego niż w naszych pismach.” Zob. D. N o v a k, Maimonides on Judaism... Odnośnie do stosunku Majmonidesa do innych religii zob. też: D. A ns t a n d i g, Rambam on the Status of Gentile Religions [dostęp: 9.09.2011]. Dostępny w Internecie: <www.mevaseret.org/mmy/journal/Journal5764/9_Religions.pdf>; G. T s c h e r n o v i t z, Ha-jachas bein israel le-goim lefi ha-rambam, New York 1950. ויהיה זה מכשול לישראל האסורין ביניהם, שאין לו דעת,עלינו בזה בטענתם ויטעו כל גר וישראל ורק מגלים בה פנים, אבל הערלים )ר"ל הנוצרים( מאמינים בנוסח התורה שלא נשתנה.בעונותם אפשר, ואם יעמידום על הפרוש הנכון, שהם ידועים בהם,בפרושם המופסד ומפרשים זאת בפירושים לא יבוא לנו מזה מכשול ולא ימצאו בכתוביהם, כשרוצים שיחזרו, ואפילו לא יחזרו,שיחזרו למוטב Relacje judaizmu do chrześcijaństwa (i islamu) w ujęciu Majmonidesa . שונה מכתובינו227 דבר ולשבחם ,קרבנות ולהקריב להם ,היכלות לכוכבים ,םתעדבעל ליבם הערהדבר זה. הזו שעלה, כיון םחבשלו םראפלו םירבדב, תווחתשהלו ןלומל - לבנות ידכ התחילוגישהל ארובה ןוצר, עבודה ,הרז וזה. .ךכוהרעה בדעתם ,הידבוע הבורא להשיג רצון הרקיע– כדי, ולהשתחוות למולן ,ןיאשבדברים ולפארם עיקר היה היהרקיע הדובע םירמוא םה םיעדויה םירמוא םהש אל םש 17 17. לא שהם אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה,עובדיה היודעים עיקרה אומרים הזוכך. .זרה הולא הםאלא בכוכ Wiele lat później prorocy, którzy że Bóg nakaאחד ולא,כוכב ולא,גלגלpowstali ולא,מלאךfałszywi הברואים – לא אחד מכל לעבודtwierdzili, שלא,בעבודה זרה הציווי עיקר zał im והוא służyć danej gwieździe, tj. składać jej ofiary, wylewać libacje, budować , ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלוהים. ולא אחד מכל הנבראים מהם,מארבע היסודות .עבודה זרה הרי זה עובדw– תחילה ואנשי דורו שעבדaby דרךwszyscy הנברא הזה על עובד świątynie i tworzyć jej wizerunki objawionej imאנוש formie, ludzie mogli im się kłaniać, aby zyskać przychylność lub uniknąć gniewu. Różne osoby עליה בן נח ישראל ממיתין שביתwizje וכל ע"זotrzymane .שיעבוד כדרכה .חייבgwiazdy, ע"ז הרי זהsfery נח שעבד בן zaczęły powoływać się של na דין swoje odוהוא danej czy אסור נהרג שאינו ואע"פ .עליה נהרג נח בן אין עליה ממיתין ישראל של דין בית שאין וכל .עליה נהרג anioła – ustalając właściwe reguły służenia tym wizerunkom. W ten sposób po . ולא לעשות צורות וכיוצא בהן לנוי. ולא ליטע אשרה. ואין מניחין אותו להקים מצבה.בכל całym świecie rozprzestrzeniły się przeróżne, często dziwaczne formy kultu. Poעבודות upływie latעדים prosty nie;כרת był już istnienia Jedynego .[..]kolejnych נסקל,והתראה שםlud ואם היו חייבświadomy ,ברצונו – בזדון עבודה זרה כל העובד Boga, a tylko drewnianych i kamiennych wizerunków oraz ich świątyń. ועבודת זה אינה כעבודת זה, לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה,קבעו עובדי עבודה זרהRówהרבה nież mędrcy (z kilkoma wyjątkami) uważali, że istnieją tylko gwiazdy i sfery, których reprezentacją są owe wizerunki. Tak rzecz się miała do czasu przyjścia Abrahama, który drogą rozumowania odkrył istnienie Jedynego Boga rządzącego gwiazdami, sferami i całym światem niższym. Dziedzictwo to przekazał Abraham swojemu potomstwu – Izaakowi, Jakubowi i całemu Izraelowi. W ten sposób ludzkość weszła na nową drogę naprawy świata. Jak stąd wynika, proces przechodzenia z pierwotnego monoteizmu do pogańskiego politeizmu składał się z trzech faz: 1. Błąd pokolenia Enosza – wiara w jedynego Boga, ale oddawanie czci obiektom niebieskim jako jego przedstawicielom – przy braku ustalonej formy tego kultu. W dyskusjach rabinicznych koncepcja ta nosi miano szituf i oznacza dosłownie „partnerstwo, współudział”, odnosząc się w tym przypadku do kwestii uznawania za godną oddawania czci inną świętą osobę poza Najwyższym Bogiem, przy uznaniu Jego istnienia i prymatu. 2. Powstanie fałszywych proroków – wiara w jedynego Boga, ale oddawanie czci obiektom niebieskim jako jego przedstawicielom poprzez wizerunki w określonej formie – powstanie ustalonych form kultu. 3. Dojrzałe pogaństwo – wiara ludu w świętość wizerunków i oddawanie im czci; wiara mędrców w boskość obiektów niebieskich – brak wiary w Boga Jedynego. A zatem w fazie pierwszej pokolenie Enosza wyznawało monoteizm, jednakże zaczęło praktykować bałwochwalstwo, rozumiane jako oddawanie czci istotom stworzonym, jak to definiuje Majmonides w Hilchot awoda zara 2,1: 17 „Jak tylko myśl ta zrodziła się w ich sercach, zaczęli wznosić gwiazdom świątynie oraz składać im ofiary, sławić je i wielbić je w słowach, a także składać naprzeciw nich pokłony, aby wypełnić – według ich błędnego mniemania – wolę Stwórcy. I to był fundament (ikar) bałwochwalstwa. I tak twierdzili służący jej [tj. gwieździe], znając jej istotę. Nie twierdzili [wcale], że nie istnieje [inny] Bóg, jak tylko ta gwiazda.” התורה ומדברי המצוות ,ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ,ובעמים רבים ערלי לב; ומדברי נסתריהם. המשיח,וגילה משיח, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ,ובמצוות התורה – אלו אומרים מצוות אלו אמת היו ,וכבר בטלו ולשבחם קרבנות, ולהקריב היכלות, לכוכבים לבנות ליבם, על שעלה כיון וכבר כפשוטן, בהם, נסתרות יש דברים אומרים התחילוואלו לדורות. נוהגות דברר'היו ולא שאלה:הזה, בזמן כלבאבר והחייב ואינן הלכה להםזה האם מיתה, חייב בתורה שעסק גוי א'( נ"ט )סנהדרין זהיוחנן מאמר עבודה עיקר היה וזה, הרעה. בדעתם הבורא, רצון להשיג כדי – למולן ולהשתחוות בדברים, ולפארם להמנענסתריהם. ישראל וגילה משיח, )מללמדו( דבר מן המצות חוץ משבע מצות או להעמידו עליהן ,אם לאו? התשובה :היא Piotr M ajdanik שיתגייר.זה. אלוהעדאלא כוכב אומרים שאין שהם עיקרה ,לא היודעים אומרים ספק הם זרה .וכך אבל לא 228 שםתורה מתלמוד אותו מונעים עליהם, תקיפה עובדיהישראל וכאשר יד הלכה. בלא בר האם זה כמומיתה, נהרגחייב בתורה א'( גוי שאמרנ"ט )סנהדרין עסקר' יוחנן מאמר והחייבעלכלשבע הלכהנ"ז א'( )סנהדרין שאמרו שעסקאמר מיתה ולא חייב בתורה ,לפי שאלה:אם יהרג, אחד יוויצה ולא מזהכוכב, ולא גלגל, ואינוולא מלאך, או לא הברואיםאל– מכל המצותאחד לעבוד בעבודה הציווי עיקר רקיע הדובעב ,הרז אלש דובעל דחא לכמ םיאורבה אל - ,ךאלמ אלו ,לגלג ישראלבןאלו ,בכוכ היא התשובה: לאו? מותר אם עליהן, להעמידו מצות משבע חוץ שלאמן זרה,דבר )מללמדו( להמנע לישמעאלים, דבר דתנו, ולמשכם לנוצרים המצות ללמד ומותר נהרג. נח מצות והוא האלוהים, הוא שה' יודע שהעובד פי על ואף מהם. הנבראים מכל אחד ולא היסודות, מארבע אבלאלו דחא עבראמ ,תודוסיה וכאשראלו דחא םיארבנה ףאו דבועהש ידיפ לע עדוי אוה לא שיתגייר. תורה מתלמוד לכמאותו מונעים ישראל וכאשר ספק כתוביה עדמן דבר ילמדום השמים, עליהם,מן .םהמאינה תקיפהזו שתורה אמונתם, הלכה.לכם על ’הששידוע בלאמה לפי עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחילה – הרי זה עובד עבודה זרה18. אוהו שאמרודבוע ארבנה הזה ךרד לע דבעש שונא ורוד עסק- ירה יהרג ,הז דבוע ,םיהולאהשבע א'( על )סנהדרין כמו נהרג ערבובאמר מיתה ולא ישנאוחייב שאמר הליחתלפי בתורה, אם )הרי( להם, נ"זבאו אשר העניינים ובלבול הסיפורים לפי מלבם שבדו הם למה מתנגד )וימצאוהו( 18 הדובע לישמעאלים, דבר מזה ואינו מותר אל דתנו, שטעותהמצות ומותר ללמד נח .הרזבן מצות ויוכלו להשיב המופסדות הקדמותיהם ולמשכםלפי לנוצריםיפרשוה בידיהם ,אלא נהרג.אצלם, ראיה תהיה זו לא נח בן עליה ממיתין ישראל של דין שבית ע"ז וכל כדרכה. שיעבוד והוא חייב. זה הרי ע"ז שעבד נח בן Enoszaדבר ילמדום וכאשר השמים, וישראל,זו koncepcjąשתורה אמונתם, „partnerstwa”,על לכם שידוע לפי Monoteizm pokolenia został bowiem skażony כתוביהביניהם לישראלמןהאסורין מכשול ויהיה זה אינהלומןדעת, שאין ויטעו כל גר בטענתם עלינומהבזה אסור נהרג שאינו ואע"פ עליה. נהרג sięנח בן אין עליה ממיתין של דין למהבית שאין עליה. נהרג )הרי( להם, באו אשר העניינים ובלבול הסיפורים ערבוב ישראללפי מלבם wyraziłaהם שבדו מתנגד )וימצאוהו( פנים בה מגלים ורק נשתנה, שלא התורה מאמינים הנוצרים( )ר"ל הערלים אבל בעונותם. szituf. Ta koncepcja, odnosząca בנוסחdo sfery poglądów, וכלsię w bałwoלנוי. המופסדותבהן וכיוצא צורות לעשות ולא שהםאשרה. ליטע מצבה .ולא ראיה אותו ואין זומניחין בכל. להשיב הקדמותיהם ידועיםלפי יפרשוה אלא בידיהם, שטעות אצלם, תהיה לא אפשר הנכון, הפרוש על יעמידום ואם בהם, בפירושים, להקיםזאת ומפרשים המופסד בפרושם chwalstwie ויוכלוw sferze czynów. ביניהם האסורין לישראל מכשול זה ויהיה דעת, לו שאין וישראל, גר כל ויטעו בטענתם בזה עלינו בכתוביהם ימצאו ולא מכשול מזה לנו יבוא לא שיחזרו, כשרוצים יחזרו, לא ואפילו למוטב, שיחזרו עבודות W נסקל następnej fazie przynajmniej elity בזדוןsię, jeszcze wyznawać monoteהיו שם zdająואם כרת; חייב ברצונו – זרה עבודה העובד כל ].[..בה פנים והתראה,ורק מגלים עדים נשתנה, התורה שלא בנוסח מאמינים הנוצרים( הערלים )ר"ל שונהאבל בעונותם. מכתובינו. דבר izm, jednakże punkt ciężkości przesuwa się וצלםw kierunku szituf. Przedmiotem kulזה כעבודת אינה זה ועבודת וצורה, צורה ולכל צלם לכל זרה, עבודה עובדי קבעו הרבה בפרושם המופסד ומפרשים זאת בפירושים ,שהם ידועים בהם ,ואם יעמידום על הפרוש הנכון ,אפשר tu stają się tu już nie „partnerzy”, ich reprezentacje ואפילוw postaci wizerunבכתוביהם ימצאו tylkoולא מכשול היכלות ,לנו מזה aleלא יבוא שיחזרו, כשרוצים יחזרו, לא למוטב, שיחזרו ולשבחם קרבנות, ולהקריב להם לכוכבים לבנות התחילו ליבם, על דבר זה שעלה כיון עבודהków i świątyń. Ich kult przyjmuje określoną normami postać. Należy tu zwrócić מכתובינו. שונה דבר ולהשתחוות למולן – כדי להשיג רצון הבורא ,בדעתם הרעה .וזה ,היה עיקר בדברים, ולפארם זהuwagę, że. o ile w każdej zakazane jest zarówno bałwochwalstwoכוכב אומרים שאין שם אלוה אלא formieשהם עיקרה ,לא עובדיה היודעים Żydom,הם אומרים זרה .וכך קרבנות ,ולשבחם sięלהם ולהקריב לכוכבים התחילו לבנות nieעל דבר זה jegoשעלה כיון jak i nie-Żydom i spotka היכלותz karą, ze strony Niebios ליבם(por. , karet), każda עבודה ולאהיה וזה, הרעה. הבורא, להשיג רצון כדי שלאלמולן ולהשתחוות בדברים, ולפארם אחד עיקרולא כוכב, גלגל, בדעתםולא ziemskiegoמלאך, הברואים – לא אחד מכל בעבודה זרה, הציווי עיקר postać podlega sankcji karnej sądu. לעבוד–W Hilchot melachim u-milchaהואאלא כוכב אלוה שם שאין אומרים שהם מהם.לא עיקרה, מכלהיודעים עובדיה אומרים וכך הם זרה. Majmonidesזה.והוא האלוהים, שה' יודע שהעובד פי ואף על הנבראים אחד ולא היסודות, )mot 9,4(2 tak definiuje kryterium karalności dla nie-Żydów מארבעza bałזרה. עבודה עובד זה הרי – תחילה דורו ואנשי אנוש שעבד דרך על הזה הנברא עובד wochwalstwo: עיקר הציווי בעבודה זרה ,שלא לעבוד אחד מכל הברואים – לא מלאך ,ולא גלגל ,ולא כוכב ,ולא אחד והוא ירההוא שה' שהעובד וכלפי כדרכה.על ואף מהם. הנבראים מארבע ןבבן נח עליה ז”עממיתין ישראל של דין שבית שיעבוד מכלוהוא אחדחייב. ולא זה הרי ע"ז ןיתיממשעבד בן נח האלוהים,חנ דבעש יודעהז .בייח דובעישע"זאוהו .הכרדכ ז”ע לכו תיבש ןיד היסודות,לש לארשי עבודה עובד תיב–בןהרי תחילה דורו ואנשי אנוש שעבד דרך הזהןבעל עובד נהרג אסור ואע"פ עליה. נהרג נח אין עליה ממיתין ישראל של דין בית שאין הנבראוכל .הילעעליה. נהרג שאינוהילע זרה.חנ ןב גרהנ .הילע ןיאשזהלכו לש ןיד לארשי ןיתיממ הילע ןיא חנ גרהנ בהן לנוי. אשרה .ולא ולא ליטע אלומצבה. להקים מניחין בכל. וניאש 19פ”עאו וכיוצאגרהנ צורותרוסא לעשות .לכב ןיחינמ ןיאו םיקהל ותוא .הבצמ אותועטיל .הרשא ואיןאלו תושעל 19 חייב .והוא שיעבוד כדרכה .וכל ע"ז שבית דין של ישראל ממיתין עליה בן נח הרי זה שעבד ע"ז בן נח תורוצ אצויכו .יונל ןהב עבודות אסור שאינו נהרג נהרג עליה. שם נח אין בן חייבממיתין ישראל זרה בית עבודהשאין עליה .וכל ואע"פ ].[.. והתראה ,נסקל עדים עליה היו כרת; ואם דין –שלבזדון, ברצונו נהרגהעובד כל W odniesieniu זה do Żydów Majmonides stwierdza w Hilchot awoda אינהבהן וכיוצא צורות אשרה. ליטע ולא להקים עובדיאותו מניחין zaraואין בכל. לנוי .זה כעבודת לעשותועבודת ולאוצורה, צורה takולכל וצלם מצבה.צלם זרה ,לכל עבודה קבעו הרבה 3,1-2: נסקל היו שם ;תרכואם םאו כרת; ויה חייב בזדון, לקסנעבודה זרה [..].העובד כל עבודות לכ ] .[..דבועה הדובע והתראה,הרז עדיםונוצרב ,ןודזב - בייח ברצונו –םש ,הארתהו םידע הרבה קבעו עובדי עבודה זרה ,לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה ,ועבודת זה אינה כעבודת זה20 הניא הז תדובעו ,הרוצו הרוצ לכלו םלצו םלצ לכל ,הרז הדובע ידבוע ועבק הברה תודובע 20הז תדובעכ Dalej w Hilchot awoda zara 3,4-6(3) precyzuje, że bałwochwalstwem, za które Żyd karany jest śmiercią, są takie jej formy, które zgodne są z obrządkiem „Podstawą (ikar) przykazania [zakazującego] bałwochwalstwa [jest], żeby nie służyć żadnej rzeczy stworzonej: ani aniołowi, ani sferze, ani gwieździe, ani jednemu z czterech żywiołów, ani niczemu, co z nich stworzone. I nawet, jeśli służący [im] wie, że Haszem jest Bogiem, i służy tej stworzonej rzeczy w sposób, w jaki początkowo służył Enosz i mężowie jego po”kolenia – taki jest bałwochwalcą. „Noachita, który służył bałwochwalstwu, jest winny [ponieść karę], jeśli będzie służył zgodnie z jego rytuałem. Każdy obcy kult, za który sąd Izraela skazuje na śmierć, noachita [również] podlega egzekucji [przez sąd], a każdy, za który sąd Izraela nie skazuje na śmierć, noachita [również] nie podlega egzekucji [przez sąd]. Ale mimo że nie podlega egzekucji [przez sąd], [jest on] zakazany w każdej [formie]. I nie pozwala się mu stawiać postumentu, ani ”sadzić aszery, ani tworzyć wizerunki itp. dla ozdoby. „Każdy, kto służy bałwochwalstwu dobrowolnie, umyślnie – jest winien [ponieść] karet. A jeśli byli przy tym świadkowie oraz ostrzeżenie – [podlega] ukamienowaniu (…). Bałwochwal]cy ustalili wiele [form] służenia wszelkim obrazom oraz wszelkim figurom i jedna [forma ”służby nie jest podobna drugiej [formie] służby. 18 19 20 229 Relacje judaizmu do chrześcijaństwa (i islamu) w ujęciu Majmonidesa danego idola, a także cztery formy kultu właściwe Bogu Izraela w czasach istnienia świątyni jerozolimskiej, tj. składanie ofiar, palenie kadzidła, ofiarowanie libacji oraz składanie pokłonów, nawet jeśli nie są to formy kultu zgodne z obrządkiem danego idola. Natomiast za pozostałe formy bałwochwalstwa, które przyjmą postać jakiegoś działania, karą jest chłosta. Wynika stąd, że o ile już w pokoleniu Enosza pojawiały się okazjonalnie akty bałwochwalstwa, za które można być skazanym na śmierć (składanie ofiar i pokłonów), o tyle w fazie drugiej rozwoju pogaństwa ustalone zostają trwałe formy kultu bałwochwalczego, które mają taką sankcję karną. Tutaj też pojawia się kult wizerunków, stanowiący klasyczny przejaw bałwochwalstwa choćby w sformułowaniach dekalogu. Nie tylko jednak sfera czysto zewnętrznych zachowań ludzkich jest przedmiotem zakazów Tory według Majmonidesa. Spośród myślicieli judaizmu nie ma chyba postaci kładącej większy nacisk na sferę przekonań. On przecież sformułował listę podstawowych prawd, które muszą być zaakceptowane przez każdego wyznawcę judaizmu (Jag ikkarim). Dlatego też Majmonides zakazywał nie tylko czynów bałwochwalczych, ale też myśli, prowadzących do fałszywych przekonań, które z kolei mogą wieść do bałwochwalstwa. W Hilchot awoda zara 2,3-6(3) stwierdza: שהוא וללהבדרך אחריה דחאהנפנה ,ןהוכל זרה; עבודה רחאייפנה הדובעשלא הן ,והוא הללו הלאוין וכל לכו ןיואלה ןיינעב אוהו אחראלש הנפיי אחד;הרז בענייןלכו הנפנה הירחא ךרדב השועאלא כל במחשבה, להיפנות אחריה הרזזרה עבודה אוה ולא רוסאשלוקה. תונפיהלהרי זה הירחאבו מעשה, עושה אוהש ,השעמ וב שאסור הז ירה הוא .הקול בלבדאלו הדובע דבלב אלאליבנו ,ולא להעלותה על תמרוגששלא מוזהרין אנו התורה – מעיקרי לעקור ןירהזומלו-לאדם ונאשגורמת מחשבה ,הבשחמב הבשחמ לכ םדאל ול רוקעל עיקררקיע ירקיעמ הרותה אלש לעהדעות ,ונבילכל קצרה ,ולא של אדם שדעתו ךשמינוהלב: רחאהרהורי ירוהרה אחר ונחשוב ונימשך ותעדש לכך נסיח דעתנו התולעהל חיסנ אלו ונתעד מפניךכל בושחנו ינפמ :בלה לש לפי מחריב ליבו ,נמצא מחשבות ;ויירובכללעאדם ואם יימשך להשיג יכולות העולםםדא אלואת,הרצק תועדה לכ תולוכי אחרגישהל תמאה בורייו; םאו על ךשמיי האמת לכ רחא םדא תובשחמ אינו, תא שמא הבורא, בייחוד עבודה זרה; רותיאחר רחאיתור פעמים ;הרזכיצד: דעתו. קוצר שמא,וביל הואאצמנ בירחמ םלועה יחשוביפל ופעמים רצוק :דציכ .ותעד םימעפ הדובע םימעפו ופעמים אינה; אמת שמא אמששמא בנבואה, המלאחור; ,הטמלמה מה לפנים מה בושחי דוחייב ,ארובה אוההיאאמש ופעמים,וניא הלעמל המ למטה,המ למעלההממהםינפל ;רוחאל ,האובנב בורייו, אמש האמת על איהשיידע תמא עד שידון בהן ואינו יודע אמש אינה. איה שמא השמיים שמא היא מן םימעפו המידות אמש םימעפו ;הניא ,הרותב םיימשה ןמ בתורה,אמש .הניא אחרי לבבכם, "ולא ונאמר בה הזהירה עניין זה מינות. לעולידי יוצא ונמצא ואחריוניאו תודימה עדוי תתורוןודיש דע ןהב עדייש תורה,תמאה ,ויירוב לע אצמנו ידילועלאצוי .תונימ ןיינע הז ,הרותדעתו מכם אחר אחד יימשך כלומר לא ירחאוטו,לט( – )במדבר אחריהם" אשר עיניכם, הריהזה רמאנו אלו„כלהב ורותת ,םכבבל ירחא ,םכיניע זונים,רשא אתםםתא ,םינוז ”םהירחא עיניכם", לבבכם" ,זו "אחרי חכמים, האמת. שמחשבתו משגת הקצרה ,וידמה "ואחרירבדמב( מינות;)טל,וט רמולכ - ךשמיי אל דחא לכ אמרוםכמ ותעדכךרחא ,הרצקה ותבשחמש המדיו תגשמ מלקות21. אין בו ”,םכבבל הבא, וז מן העולם לטורדו ”,םכיניע גורם על פי שהוא ואלו זה ,אף זנות .ולאו זו ורמא ךכ .תמאה ,םימכח ירחא„ לאדם;תונימ ירחאו„ .תונז וז ףא ,הז .21תוקלמ וב ןיא ,אבה םלועה ןמ ודרוטל םדאל םרוג אוהש יפ לע והמינים ,הם התרים אחר מחשבות ליבם בסכלות ,בדברים שאמרנו ,עד שנמצאו עוברים על גופי „A wszystkie te zakazy mają jeden wspólny mianownik – a jest nim, aby nie zwracać się ku מין ,לעבודה זרה. ]…[ sięעוון. שאיןkuבזה ואומרין, רמה; בנפש ביד להכעיס ,בשאט bałwochwalstwu. ומחשבת A każdy, kto zwróci niemu w taki sposób, że wykona תורהprzy tym [jakieś] działanie, podlega chłoście. Lecz nie tylko bałwochwalstwo jedynie jest tym, ku czemu מנהיג ,אבל והאומר שיש לעולם myśl,שם אלוה ,ואין któraשאין możeהאומר מינים: חמישה uהן הנקראין zakazane zwracaćשםjest מנהיג; się w myślach, ale jakakolwiek spowodować człoלבדו תמונה; וכן האומר גוףzובעל אחד ,אלא שהוא והאומר שיש שם הם שניים שאינוwieka wykorzenienie ][któregoś fundamentów ריבוןTory – ostrzeżono יתר;nas, aby או nie powstawała w naszych sercach. I nie zwracamy umysłów ku temu i [o tym כל אחד העולמים. ריבון naszychבינו ובין להיות מליץ זולתו ,כדי העובד אלוה ] nieוכן rozmyślamyלכול; ראשון וצור מיןoraz [nie] dajemy się zwieść rozważaniom serca. Ponieważ umysł człowieka . jest ograniczony מחמישה אלו i nie wszystkie sądy są w stanie dotrzeć do pełni prawdy. Jeśli jakikolwiek człowiek podąży za myślami swego że niszczy świat ograniczeń umysłu. והוא לעולם הבא: serca,חלק okażeויש לו się,העולם, אומות זה מחסידי z– powoduהרי ונזהר לעשותן swegoמצוות, המקבל שבע כל W jaki ?sposób Czasem podąży za bałwochwalstwem, a czasami będzie rozmyślał o jedynoאותן ויעשה אותן ,מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה ,והודיענו על ידי משה רבנו,שיקבל ści Stwórcy (może jest, może nie jest; co jest powyżej, co poniżej; co wcześniej, co później), שבני נוח מקודם נצטוו בהן .אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת – אין זה גר תושב ,ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם .על שישה דברים נצטווה אדם הראשון – על עבודה זרה ,ועל ברכת השם ,ועל שפיכות דמים ,ועל גילוי עריות ,ועל הגזל ,ועל הדינים .אף על פי שכולן קבלה הן בידינו ממשה רבנו, והדעת נוטה להן ,מכלל דברי התורה ,ייראה שעל אלו נצטוו .הוסיף לנוח אבר מן החי ,שנאמר "אך בשר ,בנפשו דמו לא תאכלו" )בראשית ט,ד(; נמצאו שבע מצוות. 21 נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב :מפני שדעתו של אדם קצרה ,ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו ,נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו .כיצד :פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא ,שמא הוא שמא אינו, וכל הלאוין הללו בעניין אחד הן ,והוא שלא ייפנה אחר עבודה זרה; וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא בנבואהP,שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים מה למעלה מה למטה ,מה לפנים מה לאחור; ופעמים iotr Majdanik אלא כל 230 שאסור להיפנות אחריה במחשבה, עושה בו מעשה ,הרי זה לוקה .ולא עבודה זרה בלבד הוא בתורה ,שמא היא מן השמיים שמא אינה .ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה – מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו ,ולא ) minutלבבכם ,ואחרי תתורו אחרי "ולא תורה ,ונאמר בה הזהירה bałwochwalמינות .ועל עניין זהונמצא יוצא לידי Herezja שלjest שדעתוtu traktowana potencjalna (hebr.הדעות אדם קצרה ,ולא כל jakoהלב :מפני הרהורי treśćונימשך אחר נסיח דעתנו לכך ונחשוב עיניכם ,אשר אתם זונים ,אחריהם" )במדבר טו,לט( – כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו ליבוi ,נמצא מחריב אחר מחשבות יימשך כל אדם zaraואם )2,9(5בורייו; האמת על יכולות להשיג לפיstwa העולםlub אתjego przyczyna przesłanka. W Hilchot awoda Majmonides הקצרה ,וידמה שמחשבתו משגת האמת .כך אמרו חכמים" ,אחרי לבבכם" ,זו מינות; "ואחרי עיניכם", הוא שמא אינו, הבורא ,שמא יחשוב בייחוד ופעמים קוצר דעתו .כיצד :פעמים יתור אחר עבודה זרה; tak definiuje heretyków )(minim spośród Izraela: זו זנות .ולאו זה ,אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא ,אין בו מלקות. מה למעלה מה למטה ,מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה ,שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים בורייו, האמת על עד שיידע תובשחמבהן המידות שידון שמא אינה .ואינו דעהשמיים ואצמנש מן םירבועשמא היא בתורה, ,םינימהו םירתה םה יודע םביל ,תולכסב ,ונרמאש גופי עוברים על רחאשנמצאו שאמרנו ,עד בדברים םירבדבבסכלות, מחשבות ליבם התרים אחר והמינים ,הם ואחרי לבבכם, אחרי תתורו "ולא בה ונאמר תורה, הזהירה זה עניין ועל מינות. לידי יוצא לע לעבודהיפוג ,סיעכהל הרות טאשב שפנב ביד ןיאש בנפשהזב בשאט .ןווע להכעיס[…] , ונמצאתבשחמו ,ןימ זרה22. ומחשבת מין, ]…[ דיבעוון. ;המרבזה ,ןירמואו שאין רמה; ואומרין, תורה אתם זונים ,אחריהם" )במדבר טו,לט( – כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו עיניכם ,אשר הדובעל .22הרז הקצרה ,וידמה שמחשבתו משגת האמת .כך אמרו חכמים" ,אחרי לבבכם" ,זו מינות; "ואחרי עיניכם", חמישה הן הנקראין מינים :האומר שאין שם אלוה ,ואין לעולם מנהיג; והאומר שיש שם מנהיג ,אבל זו זנות .ולאו זה ,אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא ,אין בו מלקות. W וכןtora, traktat Majmonides Miszneלבדו האומר שאינו Hilchotתמונה; teszuwaגוף ובעל 3,15(7)-17(8),אלא שהוא שיש שם ריבון אחד, definiujeאו יתר; והאומר הם שניים אחד העולמים .כל heretyków:ריבון minim,מליץ בינו ובין epikorsim,כדי להיות kofrim.אלוה זולתו, Pojęcieוכן העובד minimוצור לכול; ראשון i wymienia różne kategorie והמינים ,הם התרים אחר מחשבות ליבם בסכלות ,בדברים שאמרנו ,עד שנמצאו עוברים על גופי מחמישה אלו מין. זרהzostało . wyjaśnione w następujący sposób: תורה להכעיס ,בשאט בנפש ביד רמה; ואומרין ,שאין בזה עוון […] .ומחשבת מין ,לעבודה הבא :והוא לעולם ויש לו חלק רמואההעולם, מחסידי אומות ,הולאזה ןיאו– הרי ונזהר לעשותן מצוות, המקבל שבע כל ןיארקנה ןה :םינימ רמואהו שיש םש השימחאבל שם מנהיג, והאומר שיש ןיאשלעולם מנהיג; םש ואין אלוה, םלועל שאין שם ;גיהנמ האומר הנקראין מינים: הן חמישה רבנו, משה ידי על והודיענו בתורה, הוא ברוך הקדוש בהן שציווה מפני אותן, ויעשה אותן שיקבל םיינשוכןםה ובעל וא גוף ;רתי רמואהו והאומראלא ףוג אוהש ;הנומת ,גיהנמלבדו לבא שאינו האומר תמונה; שיששהוא םש אלא ןוביראחד, ,דחאריבון שיש שם לעבויתר; שניים או הם אומות וניאש מחסידי תושב ,ואינו אין זה גר הכרע הדעת – עשאן מפני בהן .אבל מקודם נצטוו שבני נוח רמואה ןכו ריבון ודבל ןושאר רוצו דבועה ,ותלוזאםהולא תויהל ידכ וצורץילמ וניב ןיבו העולמים .כל אחד ובין ;לוכלבינו ןכו מליץ להיות זולתו ,כדי העובד אלוה לכול; וכן ראשון ןוביראדם הראשון – על עבודה זרה ,ועל ברכת השם ,ועל .םימלועהנצטווה שישה דברים מחכמיהם .על אלא העולם אלו מין23. דחא לכ השימחמ מחמישהולא .23ןימ שפיכות דמים ,ועל גילוי עריות ,ועל הגזל ,ועל הדינים .אף על פי שכולן קבלה הן בידינו ממשה רבנו, והדעת נוטה להן ,מכלל דברי התורה ,ייראה שעל אלו נצטוו .הוסיף לנוח אבר מן החי ,שנאמר "אך והוא לעולם הבא: לו חלק העולם ,ויש אומות הרי zזה מחסידי (awodaמצוות ,ונזהר לעשותן – כל המקבל שבע A zatem herezja )(minut nie שבע jest tożsama bałwochwalstwem מצוות. ט,ד(; נמצאו )zaraבנפשו דמו לא תאכלו" )בראשית בשר, רבנו, משה ידי על והודיענו בתורה, הוא ברוך הקדוש בהן שציווה מפני אותן, ויעשה שיקבל אותן choć pewna jej postać może być przejawem herezji. Herezja dotyczy bowiem sfeשבני נוח מקודם נצטוו בהן .אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת – אין זה גר תושב ,ואינו מחסידי אומות ry przekonań, a bałwochwalstwo – sfery konkretnych działań. Bałwochwalstwo העולם אלא מחכמיהם .על שישה דברים נצטווה אדם הראשון – על עבודה זרה ,ועל ברכת השם ,ועל רבנוnie , oznacza koniecznie politeizmu w sferze przekonań. Bałwochwalca może שפיכות דמים ,ועל גילוי עריות ,ועל הגזל ,ועל הדינים .אף על פי שכולן קבלה הן בידינו ממשה wierzyć w Jedynego Boga, wierzy שעלteż, ייראה że התורהcześć, należy אבר מן החי ,שנאמר "אך aleלנוח הוסיף אלו נצטוו. oddawaćדברי obiektomלהן ,מכלל והדעת נוטה stworzonym, co jest przejem herezji (minut). Formami minut jest zarówno m.in.לא תאכלו" )בראשית ט,ד(; נמצאו שבע מצוות. בנפשו דמו בשר, wspomniany szituf, jak i politeizm, a wreszcie i ateizm. Szituf prowadzi więc do bałwochwalstwa, które ostatecznie wiedzie do politeizmu. Ujmując rzecz ina- a czasami o proroctwie (może jest prawdą, może nie jest), a czasami o Torze (może pochodzi z Niebios, może nie). Ponieważ nie zna kryteriów, za których pomocą można ocenić, czy zna pełnię prawdy, okaże się, że podąża ku herezji (minut). W kwestii tej przestrzegała Tora, bo powiedziano w niej: ‘I nie podążajcie za waszymi sercami i za waszymi oczami, za którymi czynicie nierząd’ (Lb 15,39). Oznacza to: ‘Niech nie da się pociągnąć ktokolwiek z was za swoim ograniczonym umysłem, by sądzić, że jego myśl dotarła do prawdy.’ Tak mówili mę]drcy: ‘Za waszymi sercami’ to herezja (minut), ‘i za waszymi oczami’ to nierząd. A [złamanie tego zakazu, choć powoduje, że człowiek zostaje wygnany ze świata przyszłego, nie jest zań ”[karany] chłostą. „Minim to ci, którzy w swojej głupocie podążają za myślami swoich serc w kwestiach, o których mówiliśmy, aż okaże się, że przekraczają całą Torę złośliwie, z pogardą w duszy, ]z podniesioną ręką, twierdząc, że nie ma w tym grzechu. (…) Bo myśli min [skierowane są ”ku bałwochwalstwu. )„Pięciu jest zwanych minim: 1) który twierdzi, że Bóg nie istnieje, a świat nie ma nadzorcy; 2 który twierdzi, że istnieje nadzorca, ale jest ich dwóch lub więcej; 3) który twierdzi, że istnieje jeden władca, ale jest On cielesny i posiada postać; 4) i również który twierdzi, że nie tylko On był Pierwszym oraz Źródłem wszystkiego; 5) i również który służy innemu bóstwu poza ”Nim, aby było pośrednikiem pomiędzy nim a Władcą światów. Każdy z tych pięciu jest min. 22 23 Relacje judaizmu do chrześcijaństwa (i islamu) w ujęciu Majmonidesa 231 czej – wstępna faza bałwochwalstwa wypełniona jest treścią szituf, ideologią fazy dojrzałej jest politeizm. Oznacza to, że Majmonides wcale nie uznawał chrześcijaństwa za formę politeizmu, ale jego koncepcję Trójcy Świętej i związaną z tym koncepcję boskości Jezusa uznał za istotne naruszanie monoteizmu oraz herezję zbliżoną do koncepcji szituf. Jest to teologia, która wypełnia się rytualną materią bałwochwalstwa, kultu obiektów stworzonych. Ostatecznie, zapewne chrześcijański kult przedmiotów materialnych, obrazów i posągów, a także postaci świętych i samego Jezusa, od którego wolny jest islam, zadecydowały o zaklasyfikowaniu chrześcijan jako bałwochwalców. A jednak chrześcijaństwo, tak jak islam, w pewien sposób odwraca degradację monoteizmu w politeizm, która zaowocowała w przeszłości bałwochwalstwem. Jest ono bowiem drogą prowadzącą wstecz, od bałwochwalstwa i politeizmu ku wierze w Jednego Boga i oddawaniu czci wyłącznie Jemu. Zrozumiałe jest teraz, dlaczego mimo uznania chrześcijaństwa za bałwochwalstwo, w przeciwieństwie do islamu, uznaje on jednocześnie, że obie religie, בדרך שהואprzygotowują וכל הנפנה אחריהprzyjście ; עבודה זרהprawdziwego והוא שלא ייפנה אחר ,בעניין אחד הן וכל choć fałszywe, mesjasza. Dalejהללו nie הלאוין jest jedכל אלא ,במחשבה אחריה להיפנות שאסור הוא בלבד זרה עבודה ולא .לוקה זה הרי ,מעשה בו עושה nak jasne, dlaczego chrześcijan można nauczać Tory, choć są bałwochwalcami, ולא,על ליבנוnie להעלותה שלאchoć מוזהרין אנו התורה a muzułmanów można, nimi –nie są. מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי ולא כל הדעות, מפני שדעתו של אדם קצרה:נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב Punktem wyjścia dla tego zagadnienia jest omówiona przez Majmonidesa נמצא מחריב את העולם לפי,יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו pod koniec u-milchamot – koncepcja ,שמא אינוHilchot שמא הואmelachim ,בייחוד הבורא ופעמים יחשוב8,12(10)-10,16(12) ;פעמים יתור אחר עבודה זרה : כיצד.דעתוpraw קוצר noachickich. Ich treść zbliżona jest do zakresu przykazań dekalogu. שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה,מה למטהZgodnie מה למעלה z tą rabiniczną tradycją a następnie Noemu nakazano ,האמת על בורייו שיידעAdamowi, המידות שידון בהן עד ואינו יודע .שמא אינה מן השמייםprzestrzeganie שמא היא,בתורה siedmiu ואחרי fundamentalnych praw, utwierdzone mojżeszowym ,תתורו אחרי לבבכם "ולאktóre ונאמר בה ,הזהירה תורהwזהobjawieniu ועל עניין.מינות ונמצא יוצא לידי דעתו אחד מכם אחרdo כלdziś יימשךkażdego כלומר לאnie-Żyda, – (לט,)במדבר טו ,זוניםdokonać אשר אתםpełnej ,עיניכם na Synaju obowiązują który"אחריהם nie chce ,"עיניכם "ואחרי ;מינות זו ,"לבבכם "אחרי ,חכמים אמרו כך .האמת משגת שמחשבתו וידמה ,הקצרה konwersji na judaizm. Oznacza to, że judaizm, w przeciwieństwie do chrześci,הבא העולם לאדם לטורדו מן שהוא גורםnie על פי אף,ולאו זה .זו זנות jaństwa i islamu,.מלקות zdaje בוsięאיןnie mieć charakteru misyjnego, wymaga bowiem pełnego uczestnictwa w swojej religii.24 W tym miejscu pojawia się problem, עד שנמצאו עוברים על גופי, בדברים שאמרנו, הם התרים אחר מחשבות ליבם בסכלות,והמינים do jakiego można chrześcijan i muzułmanów za בשאט wypełniających . זרהstopnia לעבודה,מין ומחשבתuznać […] .עוון שאין בזה,ואומרין ;בנפש ביד רמה ,תורה להכעיס prawa noachickie. Według Majmonidesa, z pewnością złamali oni wspomniany zakazאבל tworzenia religii, tenשאין – jak już:מינים wspomniano – nie ,שם מנהיגnowych והאומר שיש ;מנהיגjednakże ואין לעולםzakaz ,שם אלוה האומר חמישה הן הנקראין wchodzi w skład ścisłych siedmiu i nieריבון podlega sądowej. שאינו לבדו האומר תמונה; וכן גוף ובעלprzykazań אלא שהוא,אחד שיש שםkarze והאומר ;הם שניים או יתר כל אחדmelachim .ריבון העולמים מליץ בינו ובין8,14(11)-9,2(1) כדי להיות,אלוה זולתו לכול; וכן העובד ראשון וצור W Hilchot u-milchamot Majmonides podaje źró.מין אלו מחמישה dło i zakres praw noachickich: והוא: ויש לו חלק לעולם הבא, ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי אומות העולם,כל המקבל שבע מצוות , והודיענו על ידי משה רבנו, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה,שיקבל אותן ויעשה אותן ואינו מחסידי אומות, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת – אין זה גר תושב.שבני נוח מקודם נצטוו בהן ועל, ועל ברכת השם, על שישה דברים נצטווה אדם הראשון – על עבודה זרה.העולם אלא מחכמיהם 24 ,רבנו הן בידינו ממשהnaukowym שכולן קבלהopracowaniem אף על פי.הדינים ועלnoachikich , ועל הגזל,עריות ,דמים Najobszerniejszym praw jest D.גילוי N oועל v a k, The שפיכות Image ,החיinמן לנוח אבר .נצטווand אלוConstructive ייראה שעל,התורה , להןLaws, והדעת נוטה of"אך Theשנאמר Non-Jew Judaism. Anהוסיף Historical Study דברי of theמכלל Noahide New .ד(; נמצאו שבע מצוות, בנפשו דמו לא תאכלו" )בראשית ט,בשר York-Toronto 1983. כל אחד. כדי להיות מליץ בינו ובין ריבון העולמים,ראשון וצור לכול; וכן העובד אלוה זולתו .מחמישה אלו מין והוא: ויש לו חלק לעולם הבא, ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי אומות העולם,כל המקבל שבע מצוות iotr Majdanik 232 , והודיענו על ידי משה רבנו, בתורהPהוא מפני שציווה בהן הקדוש ברוך,שיקבל אותן ויעשה אותן ואינו מחסידי אומות, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת – אין זה גר תושב.שבני נוח מקודם נצטוו בהן בשות,ברכת ועלוניאו ידיסחמ על תומוא םלועה םהימכחמ אלא. השיש םירבד םדא הווטצנ ועל,השם ,עבודה זרה – הראשון לענצטווה אדם דברים שישה על.מחכמיהם ןושארהאלא העולם - בידינולע הרזהןהדובע, תכרב םשה, תוכיפש לעו םימד,לעוועל גילוייוליג תוירע, לזגה, לעו ,ממשה רבנו לעוקבלה שכולן על פי אף.הדינים ועל,הגזל ,עריות לעוועל ,דמים שפיכות םינידה. לע ףא הוסיףהלבק ונידיב ןה ונבר, תעדהו הטונ ןהל, ללכמ שנאמר "אך ,ןלוכשמןיפהחי לנוח אבר .השממ נצטוו שעל אלו ייראה ,התורה דברי מכלל ,ירבדלהן הרותהנוטה, והדעת ווטצנ ולא לעש האריי. ףיסוה25חונל יחה, ;(ד,ט רמאנש „רשב ךא, ושפנב בנפשו ומד ”ולכאת אל .רבאמצוות נמצאוןמשבע )בראשית "תאכלו דמו לא ,בשר (ט תישארב,תווצמ עבש ואצמנ ;)ד.25 Ze sformułowań użytych przez Majmonidesa można wywnioskować, że przewiduje on dwie zasadnicze motywacje dla przestrzegania tych podstawowych zasad moralnych: motywację racjonalną, opartą na „naturalnym” w pewnej stopniu charakterze tych praw, które można wyprowadzić nawet tylko drogą rozumową, oraz motywację religijną, opartą na przekonaniu, że prawa te pochodzą od Boga i zostały objawione jego prorokowi. Szczególną postacią tej ostatniej motywacji będzie uznanie, że prawa te objawione zostały albo Mahometowi, albo też najpierw Adamowi i Noemu, a ostatecznie Mojżeszowi. Pierwszy z tych poglądów przypisać można filozofom starożytnym, przede wszystkim Arystotelesowi oraz jego naśladowcom, drugi – oczywiście muzułmanom, a trzeci – Żydom oraz takiemu noachicie, który zaakceptował ich tradycję (przede wszystkim tzw. ger toszaw, „osiadły cudzoziemiec”), a także w pewnej mierze – chrześcijanom, jako uznającym mojżeszowy dekalog za podstawę moralności. Co istotne, udział w świecie przyszłym przyznaje Majmonides tylko „pobożnym z narodów świata”, chasidei umot ha-olam, tzn. tym nie-Żydom, którzy będą przestrzegać szczegółowo praw noachickich, dlatego że „nakazał je Święty Błogosławiony w Torze, i pouczył nas przez Mojżesza, naszego nauczyciela, że były one poprzednio nakazane noachitom”. Wymóg szczegółowego, a więc zgodnego z halachą opartą na żydowskiej Torze ustnej przestrzegania praw noachickich wymaga jej uprzedniego uznania jako autorytatywnego źródła, co zdaje się wykluczać zarówno pogańskich filozofów, jak i chrześcijan i muzułmanów. Wydaje się jednak, że uznanie objawionego charakteru Tory pisanej Mojżesza z pewnością zbliża chrześcijan do wypełnienia tego kryterium. Muzułmanie lokują się tu zarówno w opcji drugiej, jak i pierwszej, szczególnie jeśli się zważy 25 „Każdy, kto przyjmuje siedem przykazań i jest uważny w ich wypełnianiu, taki jest [jednym] z pobożnych [z] narodów świata (me-chasidei umot ha-olam) i ma udział w świecie przyszłym – jeśli przyjmie je i będzie je wypełniał, ponieważ nakazał je Święty Błogosławiony w Torze, i pouczył nas przez Mojżesza, naszego nauczyciela, że były one poprzednio nakazane noachitom. Ale jeśli [ktoś] wypełniał je z powodu skłonności rozumu, taki nie jest osiadłym cudzoziemcem (ger toszaw) i nie jest [jednym] z pobożnych [z] narodów świata, ale [jednym] z ich mędrców (me-chachmeihem). Odnośnie do sześciu spraw nakazano pierwszemu człowiekowi: odnośnie do bałwochwalstwa i odnośnie do bluźnierstwa i odnośnie do zabójstwa i odnośnie do zakazanych stosunków i odnośnie do rabunku i odnośnie do praw. Mimo tego, że wszystkie one są w naszych rękach tradycją [otrzymaną] od Mojżesza, naszego nauczyciela, i składnia się ku nim rozum, ze słów Tory widać, że zostały one nakazane [pierwszemu człowiekowi]. Dodano Noemu [zakaz spożywania] części z żywego zwierzęcia, jak jest powiedziane: ‘Jednakże ciała z duszą jego – krwią jego nie będziecie spożywać’ (Rdz 9,4). Oto jest siedem przykazań.” Relacje judaizmu do chrześcijaństwa (i islamu) w ujęciu Majmonidesa 233 intensywny rozwój arystotelejskiej filozofii świata islamskiego, falsafa, w czasach Majmonidesa, oraz wpływ, jaki wywarli na niego tacy filozofowie, jak Al-Farabi, Awicenna czy Awerroes. Z filozoficznego i teologicznego punku widzenia islam ze swoją rygorystyczną koncepcją monoteizmu z pewnością bliższy był judaizmowi, szczególnie w ujęciu Majmonidesa, niż chrześcijaństwo ze swoją koncepcją Trójcy Świętej. Jednakże w tym przypadku decydująca okazała się kwestia źródła prawdy o Bogu i jego prawie, a uznanie tego źródła w dużej mierze łączy judaizm z chrześcijaństwem, mimo jego – w przekonaniu wyznawców judaizmu – błędnej interpretacji. Ostatecznie to przesądziło, że Majmonides przyznał prawo nauczania Tory chrześcijan, choć w przeciwieństwie do muzułmanów uznał ich za bałwochwalców. Istotne są bowiem nie tylko czyny, ale też przekonania, oraz nie same tylko przekonania, ale też ich źródła. Zrekonstruowany powyżej model koncepcyjny jest jako całość autorskim dziełem Majmonidesa, jednakże jego poszczególne składniki zakorzenione są głęboko w klasycznej literaturze rabinicznej, tj. przede wszystkim w Talmudzie. W szczególności zaś koncepcja bałwochwalstwa jako odnoszącego się do sfery czynów, koncepcja praw noachickich wraz z przyznaniem sprawiedliwemu nie-Żydowi udziału w świecie przyszłym, a także wieloaspektowość problemu studiowania przez niego Tory mają swoje źródła w fundamentalnym dziele rabinów – Talmudzie. Koncepcje te jednak w ujęciu tego dzieła mają charakter w dużej mierze teoretyczny, a dyskusje na ich temat często pozostają otwarte. Innowacją Majmonidesa było wypełnienie ich bieżącą treścią uwarunkowaną konkretnym czasem i miejscem, w którym żył on i ówczesna diaspora żydowska, do której adresował swoje pisma. Jego też zasługą było ustalenie wiążącego stanowiska spośród różnych, nierzadko rozbieżnych opinii oraz powiązanie całości w koherentną i znaczącą strukturę. Judaism’s Relations to Christianity (and Islam) according to Majmonides Summary The purpose of this paper is to present and attempt to reconcile the seemingly divergent opinion of Maimonides in the matter of his relation to the new monotheistic religions – Islam and especially Christianity. In the first place the author will present and analyze Maimonides’ statements on Christianity, derived both from his halachic, as well as philosophical texts, ordered in such a way as to show the spread of opinion, and even the seeming contradiction. One of the criteria for ordering here is Maimonides’ attitude to Islam. In the second part of the work the author will attempt to synthesize Maimonides’ conceptions basing on his other texts.
